הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 בפברואר, 2023
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ברוכים הנמצאים. ברוכות הנמצאות.
למי שתהו לאן נעלמתי, אז הייתי בחופשה קצרה במקום שנקרא "העולם האמיתי שמחוץ לאתר סימניה". במהלך החופשה למדתי למבחנים, ניגשתי אליהם, ולמען האמת התמקדתי בעיקר בשגרת לימודים/עבודה, ופחות קראתי ספרי קריאה.
לאחר שחזרתי מהחופשה, הספר הראשון שקראתי היה ספרון קצר בן 79 עמודים בלבד. חשבתי עליכם כשהתחלתי דווקא בו, ככה שאסיים אותו כמה שיותר מהר כדי שאוכל לחזור לכאן כמה שיותר במהירות בשביל לכתוב עליו ולפגוש אתכם שוב...
תסלחו לי אם אצא קצת חלוד בסקירה - בכל זאת, רק חזרתי מחופשה - או שמא הספר הזה, שיש בו משהו מאוד עמום ושכל מי שקורא בו יכול לפרש אותו אחרת, הופך אותי לחלוד מהרגיל?
נקווה לטוב, ושאצלח את האתגר בסקירת הספר המתעתע הזה.
בצירוף מקרים מסקרן, גם בעלילת הספר עומדות מספר דמויות שיוצאות לחופשה. הן עוזבות את העולם המוכר להן, אל עבר עולם פחות מוכר, עם אנשים פחות מוכרים וים לא מוכר ומלון אפרורי כמו המזג האוויר הגשום והסגרירי. אמא ושני בנים, קווין הקטן שעוד קשור לאמא שלו בצורה ילדותית, וסטן הבוגר יותר שמקבל בטבעיות את תפקיד האח הגדול.
האם ושני ילדיה מתארים את זמן שהותם במלון, בחוף הים, ביריד השעשועים, בבר. בתוך ראשה של האם מתחוללת סערת רגשות, תחושות, מחשבות. כמו יתושים מעצבנים ורעשנים, הן מזמזמות, ומיתרגמות למילים בתוך הספר, מילים שרצות ללא הפסקה וללא מעצורים, שלולא החלוקה לפרקים, הרעש שלהן היה יכול להיות רעשני כפליים. האם מצטיירת כמו לביאה שמגינה על גוריה בטירוף, וחוששת מהעולם האכזר והמנוכר שבו הם נתקלים ושמאיים על ביטחון ילדיה. אם כך, נשאלת השאלה - מדוע כל המסע הקשה הזה? מדוע לעזוב מקום מוכר אל עבר מקום מוכר גם הוא אבל כזה שבין האות מ' ובין האות ו' במילה 'מוכר', נכנסת גם האות נ'?
נראה לי שהסוף המוזר והמפתיע עונה על השאלה. כתבתי "נראה לי", כי הספר הזה נתון למספר פרשנויות, כל אחד יכול לראות בו משהו אחר ולהבין אותו אחרת. להגיד לכם את האמת? אני בעצמי לא סגור אם אני מבין אותו בדיוק כמו מי שכתבה אותו רצתה שאבין. רק אגיד שבחרתי שלא לדרגו. הוא כתוב טוב, הדמויות המעטות שבו מסקרנות ויש בהן חיות שמבצבצת מבין דפי הספר, אם הוא היה סרט הוא בטח היה מועמד לאוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר או הנוף היפה ביותר או מה שזה לא יהיה, אבל עצם זה שהוא עמום ולא בדיוק ברורה הפואנטה שלו עד הסוף, השאירה אותי די מבולבל בקשר לשאלה "מה אני חושב עליו".
לשיקולכם. גם ככה רק 79 עמודים. יש מסעות ארוכים יותר מזה.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
יעל, אשלח לך הודעה בפרטי בקשר לנושא כדי לא לספיילר
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
זה מה שיפה, כל אחד רואה את הסיפור אחרת. אל תשכחי שהספר קצר, אז איני יכול לגלות את מה שקורה בהמשך, תקציר העלילה הוא בעיקר תקציר של תחילתו. אחר כך הסוף הוא מן טוויסט שעושה קצת בלאגן בסיפור ובמה שהקורא חשב עליו בתחילתו.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
סליחה על ההתערבות, אבל רציתי להגיד לך איך תסכלת אותי.
הרושם שקיבלתי שלא קראת את הספר. הם לא "יוצאים לחופשה" (למרות שזה כתוב). "הקטן עוד קשור לאמא" - הוא רק מתחיל להבין את העולם בו הוא חי."הבוגר מקבל בטבעיות את תפקיד האח הבוגר" - לא. הוא מקבל על עצמו לטפל באמו. האם רחוקה מלהיות "לביאה שמגנה על גוריה". ההפך הוא הנכון. אלה רק דוגמאות מעטות מהדרך השונה בה תפסתי את הכתוב בסיפור. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אוקיי, הבנתי. תודה, נראה לי...
תגיד לי מה בדיוק אתה רוצה שאחדד לך, ואחדד. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תסכלת כי לא ממש ירדתי לסוף דעתך. הלייק הוא על הטרחה שלך שישבת וכתבת.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
מורי - מצטרף לשאלתה של סקאוט... אם תסכלתי, למה לייק?
ראובן - מסכים איתך. זו לא הכמות, זו האיכות, כמו שאומר המשפט. יעל - צודקת. אכן מרגישים את הדמות מלאה בחיות ומתוארת בצורה טובה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
לדעתי זו נובלה מרשימה ביכולתה לתאר את מצבה הנפשי ואת חוסר האונים של הדמות הראשית.
היא גם כתובה, לדעתי, באופן נפלא. |
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
היקף הספר לא בהכרח מעיד על איכות.
'24 שעות בחיי אישה'- קצת ארוך מזה, מעולה. עדיף על קשקשת מכבידה ופרטים מייגעים. |
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
מורי, למה התכוונת?
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
79 עמודים יכולים לתסכל כמו 300. אתה גם תסכלת.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
