ביקורת ספרותית על להרוג את הכלב השני מאת מארק חלאסקו
ספר טוב

---

בחיים שלי לא שמעתי על הסופר הפולני מארק חלאסקו… עטיפת הספר בו חלאסקו מצולם, הזכירה לי את דמותו של השחקן המנוח ג׳יימס דין ועוררה את סקרנותי.

מסתבר שלחלאסקו היה סיפור חיים מאד מעניין שהשתלב עם מגורים בישראל בין השנים 1958-1960.
חלאסקו היה בשעתו כוכב ספרות פולני, כיכב במדורי הרכילות בעולם ובישראל, כתב תסריטים וסרט על פי תסריט שכתב כיכב בפסטיבל קאן הידוע. הוא גם ניסה לקבל עזרה מרומן פולנסקי שהצליח בשעתו מאד בהוליווד אבל לא ממש עזר.

הספר מורכב מסיפור קצר + נובלה שמתארות את החיים בחצרות האחוריים של תל אביב באותה תקופה, אותם כתב לאחר שחזר למולדתו פולין.
כתיבתו של חלאסקו ישירה, לעיתים בוטה ומציגה את החברה בה הוא חי, שכללה בין השאר סרסורים, זונות, נוכלים וגנבים, בלי לנסות ליפות אותה.

מזל שאורי בר-און גילה אותו במקרה כשקרא ספר שלו שיצא לאור בישראל בשנת 1958, נדלק על כתיבתו ועשה הכל כדי ללמוד עליו ולהוציא לאור בישראל לפחות את הספרים שכתב על תקופתו בארץ.
הערה: בר-און הוא מי שמחזיק את הזכויות לתרגום העברי של הספר, כתב אחרית דבר והוסיף ראיון מעניין עם חבריו הישראליים של חלאסקו)

מתוך אחרית הדבר אצטט פסקה המסכמת יפה את נקודת מבטו הייחודית של חלאסקו על ישראל שהכיר:
“הסיפורים הישראליים של חלאסקו לא נכתבו בזמן השהות שלו בישראל, אלא לאחר עזיבתו. נקודת המבט של חלאסקו על ישראל היא נקודת מבט ייחודית, השונה מכל מה שקראתי אי–פעם על תל אביב של אותן השנים. תל אביב של חלאסקו אינה שייכת לישראל הציונית והחלוצית, לבטח לא לישראל הפוסט–ציונית. אין זו ישראל הראשונה או השנייה, אלא ישראל מנקודת המבט של החצרות האחוריות של רחוב אלנבי, מנקודת המבט של פושעים קטנים, סרסורים וזונות, של אלכוהול ושל אגרופים בברים ושל פליטים חסרי כול ונעדרי תקווה, שנפלטו אל חופי המדינה הזאת וכל רצונם לשרוד ליום הבא, ישראל שהוא עצמו כינה "המערב הפרוע של יוצאי השואה".
לתחושתי, כדי להבין את ישראל של היום, יש להבין מאין צמחה, ואני מוצא בסיפוריו הישראליים של חלאסקו - סיפורים של פליט לא–יהודי המנסה לשרוד בישראל - דמיון לסיפורי מהגרים לא–יהודים המנסים לשרוד בה בימינו.”

אהבתי מאד את הספר הזה, לטעמי מדובר בסופר מאד מיוחד שהלוואי שיתרגמו עוד מכתביו.

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על להרוג את הכלב השני