ביקורת ספרותית על האיש משם מאת יצחק בן-נר
ספר מעולה

---

פעם יצאתי לדייט עם בחורה שלא סבלה את הספרים הישנים בהוצאת עם עובד - הספריה לעם. לא בגלל התוכן. משהו בגודל הגופן או הדפים או הטקסטורה או השד יודע לא היה לטעמה וגזר פסילה גורפת על כל ספרי ההוצאה, ואני תמהתי עליה תמיהה גדולה, שהרי בהתנזרות זו היא מוותרת על ספריהם של יהושע קנז ואהרן מגד ועל ספריו הראשונים של עמוס עוז, והעבד של בשביס ועל מצבו של האדם של פנחס שדה, ועל עוד ועוד פנינים, והשבוע, כשנפל לידי ספרו של יצחק בן נר שוב נזכרתי באותה עלמה שככל הנראה, אם לא עשתה תשובה בינתיים, לא תזכה לקרוא גם את "האיש משם".

מי הוא האיש משם? בן נר לא מרבה בפרטים, מגלה טפח ומכסה טפחיים ושומר במתכוון על ערפל ומיסתורין. מה שאנחנו יודעים הוא שמדובר בצעיר יהודי ארץ ישראלי (כלומר, תושב ארץ ישראל המנדטורית) שככל הנראה שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, אולי בבריגדה היהודית. במלחמה הוא איבד את ידו. מסיבה שאינה מבוארת הוא שוהה בסוף 1947 בקהיר. הוא עולה על רכבת כדי לחזור לארץ ישראל אך שוד ושבר, בתזמון אומלל במיוחד, קצת לפני שהרכבת עוברת את הגבול מוכרזת תוכנית החלוקה באו"ם, ארץ ישראל הופכת לשטח לחימה וכל התחבורה בין שתי הארצות נפסקת. הצעיר הגידם נטול השם נתקע בעיירה המרוחקת בסך הכול כעשרים קילומטרים מהגבול. בצירוף מקרים ממוזל הוא פוגש רופא צעיר הנושא את השם הלא מאוד מצרי מישל סרג'. הרופא הזה מטפל בגדם המדמם, משכן אותו בבית ארוסתו ופורש עליו את חסותו, כך שגם מי שמבין מה היא זהותו של האיש משם (הוא מציג עצמו כחייל בריטי) לא מעז להרע לו. למעשה, האיש משם שוהה בכל השנה פלוס של מלחמת העצמאות באותה עיירת גבול, והרומן הקצר מגולל את התפתחות מערכת היחסים בינו ובין המשפחה המארחת, הרופא סרג' ותושבי העיירה. בניגוד למה שהיינו מצפים, לא כל כך רע לו שם, והוא לא כמה מאוד לחזור אל ציון מכורתו. למעשה הוא די אדיש למלחמת הקיום של בני ארצו שמתחוללת במרחק קצר ממנו. הוא מספר שאין לו משפחה או חברים בארץ ישראל, וככל שהוא מנסה להיזכר ברגעים יפים בארצו הוא מצליח ללקט רק שניים שלושה כאלה. במהדורה החדשה של הספר, שיצאה לאור בשנת 2016, הוסיף המחבר כמה משפטים שמגלים כי החייל הגידם הגיע מאירופה, הוא אולי ניצול שואה, ובני משפחתו נרצחו בה. במהדורה הישנה אין לזה זכר.
חלקו הראשון של הספר כתוב בצורה איטית, עצלה אפילו, כמו ניסה המחבר לחקות את קצב החיים בעיירת הגבול המנומנמת, אך בעשרות העמודים האחרונים הוא תופס קצב והופך לספר מתח של ממש עם טוויסט בסופו.
זה הספר הראשון של בן נר שאני קורא, והקריאה הסבה לי הנאה רבה.

» ביקורות נוספות של בועז
» ביקורות נוספות על האיש משם