ביקורת ספרותית על גם לנו יהיו פרחים מאת פאם ג'נוף
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 בדצמבר, 2022
ע"י לי יניני



קראתי את ספריה הקודמים של פאם ג'נוף שתורגמו לעברית. גם בספר הזה היא מצליחה לרתום את הקורא. העלילה מלאה תפניות ומרגשת כאחד.

זהו סיפור בדיוני ואנושי שלא יותיר אתכם אדישים ומגולל אומץ לב, מסירות, גבורה, נאמנות ועד כמה מצוקה מאחדת ומקבצת אנשים עם דעות שונות.

זהו ספר על קבוצות הניצולים שהסתתרו במנהרות הביוב בקראקוב.

כך זה מתחיל:

קראקוב פולין: יוני 2016.

"האישה שאני רואה היא לא האישה שציפיתי לפגוש". מי האישה?
"מקרוב אני רואה את פניה, אני רואה הכול. אני קופאת על מקומי. האישה שאני רואה היא לא האישה שציפיתי לפגוש". (עמוד 10)

הסיפור מגולל בגוף ראשון על שתי נשים: סידי גאלט ואלה שטפנק.

סידי נערה יהודייה בת 18. מתגוררת בגטו עם הוריה. באחד הימים הגרמנים לקחו את ילדי הגטו וסידי הצליחה להסתתר בעליית הגג. פעולה זו חלחלה בלב הוריה ולכן הם החליטו שהכול עניין של זמן עד שיגיעו גם אליהם. ככל שהגטו התרוקן אב המשפחה חובר לפועל ביוב, שמסתיר את כל המשפחה במנהרת ביוב בעיר קראקוב, יחד עם משפחת רוזנברג הדתית. החיים בביוב קשים מנשוא ושתי המשפחות מנסות לשרוד בתנאים קשוחים וקשים עם פחד מתמיד.

אלה שטפנק –פולנייה בת 19. חיה חיים חסרי דאגות. אביה של אלה נהרג במלחמה והיא נותרה עם אימה החורגת, שלאחר מותו בילתה עם הנאצים וביתה הפך למקום מפגש לקצינים גרמנים.

אלה חשה בודדה בחייה לאחר שאביה נהרג. האם החורגת לא בדיוק אהבה אותה וקריס חברה נטש אותה.

באחד מטיוליה היומיים היא פוגשת זוג עיניים מבעד לסורגי ביוב. מאז אותו מבט נוצר קשר מיוחד בין זוג העיניים הללו לאלה. אלה לוקחת את סידי תחת חסותה...

כיצד אלה עזרה לסידי?
מה קרה לסידי? האם שרדה את ימיה במנהרות הביוב?
מה עלה בגורל משפחת רוזנברג שהסתתרה יחד עם משפחת גאלט?

אל תוותרו על הספר הזה. הוא בהחלט עוצר נשימה.

בשורה התחתונה: אומץ לב, הישרדות וגורל.

במילה אחת: מרתק!

מומלץ בחום
לי יניני

ידיעות אחרונות, פרוזה-תרגום-שואה, תרגום: יסמין קלין, 328 עמודים, 2022 יסמי


19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
כל מילה מהסיבה הראשונה שנצחיה ציינה.
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
שתי סיבות שבגללן לא אקרא את הספר
הראשונה היא שזה בידיון על מלחמת העולם השניה. יש מספיק דברים אמיתיים ודי הרבה מכחישי שואה שם בחוץ, שאני לא רואה טעם או ערך בבידיון על רקע התקופה.
הסיבה השניה היא הכריכה, שהכנסתי בשמחה לרשימה "נשים חתוכות". למה לשים רק חצי אישה על ספר? בשביל מה זה טוב??





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ