ביקורת ספרותית על אל תלכי לשם מאת הדסה בן-עתו
ספר בסדר

---

*עלול להכיל מספר ספויילרים, אבל לא משהו שאמור להרוס את הקריאה*
ספר שעוקב אחר שופטת מכובדת בית המשפט העליון, אשר פגישה מקרית בבית קפה מחזירה אותה לשנותיה כעורכת דין זוטרה - בהן הייתה שותפה של עורך דין מטעם הסנגוריה, שגרמו באחד מן המשפטים לזיכויו של אדם שהיה חשוד ברצח. העלילה נעה בשני קווי מתח: החיים של השופטת והחיים של המשפחה של החשוד, שנאלץ לעזוב את הארץ בשל המקרה וזה עתה חזר. לאחר הפגישה המקרית השופטת תוהה אם עליה להכנס לחיי המשפחה ולראות מה מצבם כיום, ונשיא בית המשפט העליון אומר לה "אל תלכי לשם". למרות האמירה הזו היא מחליטה להכנס לתסבוכת של המשפחה ולתמוך בהם לגלות את סוד הרצח (לכאורה) לילדים של הנאשם - כל זאת בזמן שחייה עמוסים בסודות משל עצמה.
העלילה מעניינת ועולות בה תובנות על מערכת המשפט בארץ ועל ההתנהלות שלנו כבני אדם בכלל. אך בכל זאת העלילה נשארת פתוחה לחלוטין - גם בקו המשפחה וגם בקו חייה של השופטת. הדבר יכול להחשב כנחמד, כי העלילה הפתוחה היא חלק מהתובנה שמקבלת הדמות במהלך העלילה, אך בכל זאת הייתי רוצה לדעת מה עלה בגורלה.

» ביקורות נוספות של אנוש
» ביקורות נוספות על אל תלכי לשם