ביקורת ספרותית על התנ"ך היה באמת מאת ליאורה רביד
ספר טוב

---

שמו של הספר מטעה במקצת. אני מניח שאנשי ההוצאה בחרו בכותרת נחרצת, בעלת ניחוח פולמוסי כדי להגדיל את המכירות. זה כמובן בסדר גמור, אבל עומד בסתירה למה שטוענת המחברת בגוף הספר. רביד לא טוענת כי כל מה שכתוב בתנ"ך הוא אמת לאמיתה, אלא שסיפורי האבות בספר בראשית ועוד כמה מעשיות שמפוזרות בחלקי הפרוזה של המקרא אינם בדיה מוחלטת, אלא הם מעוגנים במציאות החברתית - משפטית של אותם ימים, ואם מקלפים מהם את החלקים האגדתיים - מיתולוגיים הלא סבירים, אפשר לשער שהם היו עשויים להתרחש - אבל לך תמכור ספר עם שם כזה.
דוגמה מתוך הספר - אנחנו לא יודעים ולעולם לא נדע אם מעשה יהודה ותמר אכן התרחש כפי שנכתב בפרשת וישב בספר בראשית, אבל מכיוון שהמחבר מגלה בקיאות גדולה בחוקי הקדמונים הנוגעים למעמד האישה במשפחה, דרכי הירושה, וחוק הייבום, אפשר לומר שהסיפור עשוי היה להתרחש, גם אם לא התרחש בפועל. (אולי זאת קצת ירידה לגסויות, אבל כשקראתי בספר, שוב, על מעשה יהודה ותמר, לא יכולתי להימנע מהמחשבה הבאה: תמר הרי הייתה בתולה - ער, בעלה הראשון סירב לקיים איתה יחסים, ואונן, היבם, בעלה השני, נקט בפרקטיקה המינית שרש"י בלשון הזהב שלו מכנה "דש מבפנים וזורה מבחוץ" - אם כך, כדי לשכנע את יהודה (חמיה, כזכור) שהיא אכן זונה בקיאה ורגילה ושמן יורד על ברכיה וכו', היא הייתה צריכה ללמוד את רזי המקצוע, ומכיוון שהמדריך הכנעני השלם לפרוצה המתחזה עדיין לא נכתב, היא הייתה צריכה להתלמד, לקבל שיעורים מבעלת מקצוע מנוסה יותר בבורדל של תמנה.
רביד מקדישה עמודים רבים להסביר כי שרה הייתה עקרה בגלל המסע הארוך שעשתה עם אברהם. לפי חישוביה הם צעדו 3500 קילומטרים במסלול אור - חרן - כנען - מצרים - כנען, מרחק שאותו גמאו בעשרים שנים בערך. בגלל התזונה הירודה ותלאות המסע חדל לה אורח כנשים. הוא חזר כאשר חדלה לנדוד והתיישבה ישיבת קבע בבאר שבע, ואז, נינוחה ושבעה וכשירה יותר היא ילדה את יצחק. זה רעיון מעניין, אך הוא לא מסביר מדוע היו האימהות האחרות - רבקה ורחל עקרות. רבקה אומנם עשתה מסע לא קצר מחרן לבאר שבע, אך היא עברה את הדרך בנוחיות על אחד מהגמלים של אליעזר עבד אברהם. רחל הייתה עקרה אע"פ שגרה כל הזמן בנחלת משפחתה העשירה בחרן ולא התנסתה בטלטולי הדרך.

יש בספר מעט חסרונות. למשל, לא היה מזיק מעט ריחוק אקדמי של המחברת ממושאי הכתיבה, אפילו הם דמויות בדיוניות בנות 3500 שנה. למשל היא מתרפקת על שרה ומרעיפה עליה מחמאות ומאידך מכנה את הגר בכינויים מעליבים. אותי זה קצת הביך.
למרות זאת מעלותיו של הספר עולות על פגמיו. הוא החזיר אותי אל כמה מהסיפורים המרתקים בתנ"ך, פתח צוהר למציאות הריאלית שבה הם התרחשו, ועורר אותי להרהר הרהורים חדשים ולהבחין בנקודות שלא שמתי לב אליהן בעבר (למשל, ששרה הייתה אחותו למחצה של אברהם, כך שכשאמר לפרעה ולאבימלך שהיא אחותו הוא לא שיקר אלא רק לא אמר את כל האמת)

בשורה התחתונה: מחכים, מעשיר, מעניין ומומלץ לכל אוהב/ת תנ"ך.

» ביקורות נוספות של בועז
» ביקורות נוספות על התנ"ך היה באמת