ביקורת ספרותית על באביב יפרחו הפרגים מאת עוזי טאובר
ספר טוב

---

ביום 28 ביוני 1914 בעת ביקור ממלכתי בסראייבו בירת בוסניה, נורה יורש העצר האוסטרי הונגרי פרנץ פרדיננד. חודש לאחר מכן ביום 28 ביולי, פרצה המלחמה שזכתה לשם "המלחמה הגדולה". המלחמה נמשכה 4 שנים ו-3 חודשים וגבתה את חייהם של כ-17 מיליון בני אדם. לאחר סיום המלחמה וחתימת הסכמי השלום, אמר הגנרל הצרפתי פרדיננד פוש כי אין אלו הסכמי שלום אלא הסכמי הפסקת אש ל-20 שנה. הוא טעה בשנה אחת בלבד.

בספרו החדש מספר עוזי טאובר את סיפורה של המלחמה הנוראית הזו מנקודת מבטם של האנשים הפשוטים, אלו הנוטלים בה חלק בחזית ואלו הנשארים בעורף שגם הוא הפך לחזית. והאנשים הפשוטים, הם בסופו של דבר אלו המשלמים את מחיר המלחמה. כל אחד מגיבורי הסיפור מתמודד עם הדברים בצורה שונה אך המשותף לכולם הוא הרצון שהזוועה הזו כבר תסתיים. רובר הילד הבלגי, לוסיל הקטנה שכל משפחתה נהרגת בהפגזה של הגרמנים, אמיל הקצין יהודי שנפל בשבי הבריטי ואחרים. אחד הדברים המדהימים בעייני באותה תקופה זו הנאמנות שהפגינו היהודים לגרמניה בימי הרייך השני. סיפור שלא יאומן בהתחשב במה שקרה בגרמניה כמה שנים מאוחר יותר.

טאובר מספר את סיפורי הקרבות העיקריים כמו הקרב על הסום, אך מתעכב גם על סיפורים הזויים משהו כמו משחק הכדורגל בין הגרמנים לאנגלים בזמן הפסקת האש של חג המולד, הפסקת אש שלאחריה נשכח משחק הכדורגל ושני הצדדים חוזרים לטבוח אלו באלו.

הספר מצוין וכל מי שמתעניין בהיסטוריה של אירופה יהנה ממנו. כמו שאומרים מבקרי הקולנוע: מומלץ לחובבי הז'אנר.

נקודת ביקורת אחת: מדי פעם משלב טאובר בסיפור מחוויותיו כשריונר במלחמת יום הכיפורים. אמנם אין הרבה קטעים כאלו וברור לי הצורך של טאובר להשוות בין העולם של אז לזה של היום, אך לא תמיד זה השתלב לי בסיפור.

4 כוכבים בסולם גורן.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על באביב יפרחו הפרגים