ביקורת ספרותית על רק שלא יגיד את המילה הזאת מאת יעל נאמן-ברק
ספר מעולה

---

הספר הזה מיוחד ומדהים שמצאתי אותו רק עכשיו הייתי צריכה לשים אליו לב מזמן, הסיפור מגולל את סיפורם של תמר ונדב תמר היא אחותו האמצעית של נדב לעומתה נדב הוא הבכור, אבל הוא מתנהג משום מה אחרת מאח בכור ומדוע? אחיה נדב הוא נולד עם פיגור מולד, בעקבות חוסר בחמצן שהגיע לו למוח, אז נפגעו לו כמה חושים מוטריים, להרבה ילדים שקורה להם מקרה כזה, הם נתפסים או כבעלי פיגור, או בעיית תקשורת, אוטיזם. לאחי הייתה אותה בעיה כאשר הוא נולד, הוא לא הצליח לקבל חמצן למוח, כך שבכלל 3 כבר ראו את הפגות שלו, בהתחלה לא יכלו לומר ממה הוא בדיוק סובל אבל בגיל 12-13 התגלה האוטיזם, כיום אחי סובל מאספרגר, בדומה לאח של תמר, נדב אך הוא קורא רגיל ומתפקד, יש לו אומנם חברים, אבל הלמידה שלו קצת איטית, אחי הוא מאוד חכם אבל לא כל-כך אוהב חברה. זאת הסיבה שאהבתי כל-כך את הספר הזה, אם הייתי יכולה הייתי כותבת מכתב לסופרת, הרגשתי שהיא כתבה את הספר בעצם עליי ועל אחי התאום. במילים שלה, את החוויות שלי בילדות בבית הספר, הייתי ילדה מאוד חכמה ומאוד רגישה ונחשפתי להרבה אלימות מצד החברה, או חוסר הקבלה שלהם לאחי מאוד התחברתי, יכולתי לראות את עצמי בעיניים של תמר. אהבתי לקרוא, והייתה לי שאיפה לנסות לתקן את הפגם שלו לצרף אותו לחברה, אך בעצם לגרום לו לנזק, היה לי קשה לי שנים לראות את הלקות שלו כדבר לגטימי, התכחשתי לזה היום אני עדיין חשה בושה, או אפילו פחד מזה שלא יקבלו את אחי, ואפילו היחסים ביני לבין משפחתי שאני תמיד להיות האחות הגדולה והשומרת, ואחי תמיד יקבל את ההנחות שהוא אח הקטן שלא צריך לדאוג לבד למרות שאני כבר בוגרת, החוויה הזאת זכורה לי והספר הזה הוא הדבר הכי קרוב להרגשה שלי שאני חיה כל יום, גם בגילי שאני כבר מתקרבת ל30 ואני ממליצה גם לילדים וגם למבוגרים לקרוא בו.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על רק שלא יגיד את המילה הזאת