ביקורת ספרותית על תיק אודסקי מאת נילי אסיא

---

סיפור בלשי טוב צריך עלילה חזקה, או סיפור כזה שמחזיק את הקורא בדריכות לאורך כל הסיפור. אבל לא רק. כי סיפור בלשי טוב צריך קודם כל דמות של בלש בעל נוכחות ומלא באופי, כזה שיחזיק את הסיפור מתוח והדוק לכל אורכו. ואם אפשר בלשית - מה טוב.

אני אוהבת בלשים כחול לבן, ועוד יותר בלשיות. לא שיש לנו הרבה. החלוצה היתה ליזי בדיחי (לשולמית לפיד) הדרומית, עם עגילי הפלסטיק הגדולים, דמות ססגונית ואהובה. אהבתי גם את ליה גרין (לשילה ענבר), ובספר הזה התוודעתי לליאורה דגני, בלשית ממחוז תל אביב. היא חדה כתער, חריפה, אין תיק שגדול עליה, היא ידועה בפיצוח תיקים, ואני התאהבתי בה די בתחילת הספר כשגיליתי שהיא חושבת שהאלבום The Dark Side of the Moon הוא האלבום הכי טוב של הלהקה (ברור).


גופתה של לנה אודסקי, שנדחסה לתוך מזוודה, והונחה בפתחה של מכולת שכונתית בשכונת יוקרה תל אביבית, היא הפרשה אותה חוקרת ליאורה דגני בעזרת הצוות שלה, והיא נושאת את השם תיק אודסקי.

החקירה תוביל אותם אל טיפוסים שונים, כשכל אחד מהם מסתיר משהו, וכל אחד מהם הוא בגדר חשוד, תוך כדי שהיא מספרת את סיפורם של העובדים הזרים, שלעיתים מגיעים לפה מתוך מצוקה ומוותרים על החופש שלהם למען יקיריהם הנשארו מעבר לים.

הסיפור נע על הגבול הדק שבין העולם הנורמטיבי, לבין זה האפל, של זנות וסחר בנשים, שמסתבר שבמלחמת ההישרדות היומיומית , כל אחד יכול להתגלגל אליו.


אני בעד עיר שקטה ללא פשע, ובכל זאת, כל תיק שתכתוב נילי אסיא ברור לי שאקרא.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על תיק אודסקי