ביקורת ספרותית על פרלה מאת קרולינה דה רוברטיס
ספר טוב

---

מעניין.
אנחנו לא מרבים לעסוק במשטר הגנרלים הנורא שהיה בארגנטינה בסוף שנות ה70, כמו שאנחנו לא מדברים על שילטון האימים של פינושה בצ'ילה, או על שלטון הגנרלים בברזיל... דרום אמריקה הספרותית שנחשפה לקורא הישראלי היא אקזוטית, קצת בסוטול, אנשים נחמדים ומיוחדים, קוסמים ושמאנים. אבל האמת היא שההיסטוריה הקרובה היא קשה ומטרידה. לכן רכשתי את הספר ולכן אני ממליץ לקרוא אותו.
ולא בגלל שהספר טוב. הוא בסדר. "בסדר" - אבל לא יצירת מופת. הסופרת נמרחת לכיוונים שונים, מנסה להביא מציאות מדומיינת ומערכות יחסים מורכבות. והכל על בסיס ההיסטוריה הקשה של שלטון הגנרלים. לטעמי - זה מוגזם ומרחיק אותנו מהנושא.
יש כאן את שאלת האחריות של בני הדור השני שגדלו בבית של אבא שהיה שותף לזוועות. בדיוק כמו בגרמניה. ואולי לא... כי שלטון הגנרלים הזה רצח את בני עמו האינטיליגנטיים שביקרו את המשטר. כל מי שהיה בבואנוס איירס וראה את כיכר האימהות (סינקו דה מאיו) מבין את עוצמת האסון והכאב. ואת זה הסופרת לא מצליחה להביא לטעמי לקורא שאינו מכיר את האירועים.
שורה תחתונה - שווה קריאה, אבל...

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על פרלה