ביקורת ספרותית על מיסות שחורות. לורד ליליאן מאת ז'אק ד'דלסוורד-פרסן
ספר בסדר

---

Messes noires. Lord lyllian
"מיסות שחורות. לורד ליליאן"- 1905, נכתב בין סרי לנקה לקפרי- במשך תשעה חודשים. הספר נכתב ע"י ז'אק ד'דלסוורד פרסן בעיצומה של משפט וסקנדל ציבורי בצרפת עקב נטייתו של הסופר לשכב עם נערים ב"מיסות שחורות" (יחדיו עם הרוזן אלבר אמלן)."בסופו של דבר קבע השופט החוקר דה ולס כי ד'דלסוורד ודה ורן לא הפעילו אלימות כלפי הנערים ולפיכך לא היתה התעללות". (הקדמה- ע"מ 13).
פרסן היה מאורס לאישה בשם בלנש שבשל הסקנדל כמובן זרקה אותו. פרסן כתב את הספר בהקדשה לשופט החוקר במשפט שנתפתח סביב הסוגייה בעודו בסרי לנקה ישב וכתב מסומם ממורפיום.
הגיבור הוא הלורד ליליאן- מעוצב בדמותו של אוסקר ווילד הסופר ההומו הידוע:
"הווארד אוולין מונרוז, לורד ליליאן, היה בן עשרים. הוא נולד במרץ 1880... בטירת ליליאן, הסמוכה לעיירה אינוורי שבתחום דוכסות ארגייל. אזור פראי ומלנכולי של סקוטלאנד, שמגיע אליו אך ורק כמה ציידי שכווים המוקסמים מהרומנטיקה של הנוף ומציד למטרות שעשוע". (ע"מ 42-פרק 2).

בתחילה מסופר על ליליאן שהוא בתול בן 15- נער צעיר עם אמו שלא מקדישה לו יותר מדי חיבה וזמן והוא נשאר לבדו. במרוץ הזמן הוא פוגש את הרולד סקיילה- אמן שחרש את כול אירופה וחוזר ללונדון כגיבור, בין השתים נרקמת חברות ארוטית. יחדיו הם רוקמים מחזה לא מוסרי שיעלה עצל הדוכס סווינגמור בלונדון של השנה החדשה.

"עד כה פגש הרולד סקיילר נערים שהיו טובים רק להשכרה, לא לאהבה- מידה רעה שהייתה בממלכה. הוא חש כלפי לורד ליליאן תשוקה מוזרה מאוד וחדשה לגמרי, שנעמה ליהירותו.
(..) ליליאן נכנע בפניו, או נדמה שנכנע.(..) ומהר מאוד לורד ליליאן נעשה שתי דברים:
הוא החל להופיע בתפקידים שונים של נשים. הוא שיחק יצאנית צמרת יווניה ונפקנית בת הזמן..
(ע"מ 70-פרק 4).

ליליאן זועם על הרולד שדרדר אותו מוסרית לחיי פריצות -למרות זאת הם נוסעים יחדיו ליוון.

"ליידי קרגסון נסוגה בבלבול... ,אתה לא רוצה אותי?...אתה לא אוהב אותי? (..) נשק אותי לפחות...נשיקה אחת ארוכה" (ע"מ 93- פרק 7).

באי יווני ליידי קרגסון- אישה באמצע החיים מוצאת את מותה במסע חיזורים בינה לליאן יפה התואר (שלא באמת רוצה אותה) ויותר עסוק סקיילר ומה שהוא חושב עליו.

"מהכלא שאליו הם השליכו אותי, לצד זייפנים, גנבים ואביונים, אני כותב לך בכאב, כאילו אתה עוד חושב עלי, כאילו אתה עוד אוהב אותי... מבלי לזכור בעצמי את השיעורים החשובים שנתתי לך, ילדי הקטן, על כפיות טובתם, על נכלמותם ועל פחדונותם של בני האדם" (ע"מ 105-פרק9).

בפריז נעצר על תועבה מינית לנערים קרגסון. ליליאן הצעיר לא יראה במעשיו אור אדום בסופו של דבר – כשהוא סס להיפגש עם סקיילר עם שחררו.

הם ממשיכים לונציה – שם- מוקף במאהבים שונים שחושקים בו ליליאן מסתבך עם ד'רסראנז' – דיפלומט שבמתלות של פגישה שיסדר לו עם יצואנית מנסה לסדר אורגיה...
לא קשה לנחש מה יקרה ליצואנית המסכנה....
גם ד'רסראנז' ישלם את המחיר על תשוקתו לליליאן.

"מספיק עם כל ההרהורים והסטיות אל תורת הנסתר, לורד יקר שלי. בוא נחזור להתרכז בכת השטן:
אתה חלמת על מיסה שחורה. למה שלא נערוך אחת? (ע"מ 182-פרק 18).

שיניון- בחור ניהיליסטי צשכנע את ליליאן לציית לשטן...
ללכת על אורגיה....
לעשות מיסה שחורה כנגד החיים ולחיי המוות....

כך יפגוש ליליאן את אנדרה לזסקי.
"הרי מה נמצא בסמוך לבית ספר?
"בית זונות!"
"ושם מתערבבות ההוראה והזיבה! ליליאן, חבל שאתה הולך בכיוון מעט הפוך מזה שמקדם השר. גם אתה אשם, אחרים אשמים הרבה יותר ממך".

ליליאן במיסה השחורה עושה אותה עם אנדרה לזסקי- נער בן 17 מפנימייה יוקרתית, הם שוכבים ומתאהבים. כך למעשה ליליאן של תחילת הספר סוגר מעגל ופוגש נער בתול ממוצא מיוחס שמחפש להיפטר מבתוליו.

הסוף הטראגי של כול האוהבים והנאהבים למיניהם- עם זה של ליליאן, עם זה של הרולד סקיילר המשורר ההומו המזדקן ועם זה של אנדרה הנער הנקמני...

נסיונותיו של ליליאן להמשיך הלאה כיוצרו הסופר המפורסם פרסן נועד לכישלון וסוף טראגי בשל אהבה אסורה.

במציאות פרסן היה לפליט בין קפרי לצרפת שם היה שנוא ולא רצוי לאחר הפרשה. ב-1920 פגש פרסן את קודרו- נער בן 15 שהיה לאהובו האחרון. פרסן היה מסומם לאורך כול חייו הבוגרים- לבסוף מת כשהמיס קוקאין לכוס שמפניה ב-1923,. הוא היה 43 במותו.

הספר "מיסות שחורות. לורד ליליאן" הוא הספר הכי ניהיליסטי, זדוני וביזרי שאפשר לתאר. בספק ספר פולחן, בספק מסמך הזהרה, לפחות דרך הספר נחשפת פרשה מסעירה ומעניינת לקריאה.
הספר מומלץ מיטיבי לכת...

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על מיסות שחורות. לורד ליליאן