מטוס אחד מופיע לנגד עיני, שוב ושוב. מטוס ירדני. זה היה היום הראשון של מלחמת ששת הימים. עמדתי על הכביש ליד הבית שלי, ודיברתי עם חבר ללימודים שגר ממול. פתאום שמענו רעש מחריד. הסתכלתי לכיוון הרעש, ומעל גג הבית שלי הופיע מטוס. הוא טס כל כך נמוך שהייתי בטוחה שהוא יפרק את הגג. עוד שניה ואני רואה את הטייס, מרכין את הראש ומסתכל על משהו במבט ממוקד. הייתי בטוחה שהוא בוחן אותנו והייתי בטוחה גם שחיי נגמרו. אבל הוא המשיך. רצתי הביתה לקול פגזים מתפוצצים (אחר כך נודע לי שהיו אלה שני מטוסים, שהפציצו את שדה התעופה הקטן בכפר סירקין, ושאחרי עוד רגע טילים ישראלים פוצצו אותם). ובכל אופן, מאז ועד היום המטוס הזה חוזר אלי כל פעם ששומעים רעש מטוס, או מדברים על מטוס או מקרינים תמונות בטלוויזיה וכו'.
ראוי לציין שבאופן כללי אין לי שום עניין במטוסים, גם לא במכוניות או בכלי תחבורה אחרים, בשבילי יש להם תפקיד להסיע אותי ממקום למקום, וזהו. אבל הספר הזה גרם לי להתעניין במטוסים, והופתעתי כשקראתי על מפציצים עשויים עץ. מפציצים שרוסיה הפעילה במלחמת העולם השנייה והם טסו כל כך נמוך, שהיו יכולים להסתתר אפילו מאחורי עצים. גם מאחורי עץ אחד. אבל הם המטירו אלפי פצצות, ויש להם חלק נכבד בניצחון של רוסיה.
עלילת הספר די פשוטה. יש את איאן, כתב מלחמות שאחרי המלחמה החליט להיות צייד נאצים. טוני, שהיה מתרגם במלחמה ועכשיו הוא עוזר לאיאן. ונינה, טייסת קרב רוסית, שברחה למערב מהטיהורים של סטלין. ושלושתם מחפשים אישה אחת שהייתה רוצחת במלחמה. בצד השני, בארצות הברית, יש את ג'ורדן הצעירה ומשפחתה.
את הסיום של הספר הזה אפשר לדעת כבר בפרק השלישי. כך שמבחינתי הוא היה נטול מתח שבדרך כלל מאפיין ספרים מסוג זה. אבל כנראה שזאת ההוכחה שסיפור טוב יכול להיות מעניין גם בלי מתח.
איך שלא יהיה למדתי הרבה על חיל האוויר של רוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה, בעיקר מויקיפדיה בעקבות הספר. וזאת בעצם הסיבה שהוא קיבל ארבעה כוכבים ולא שלושה, כפי שראוי לו מבחינה ספרותית.

"רומן היסטורי קריא וממכר" אז כן. בדרך כלל אני לא קוראת או מתייחסת לביקורות מהללות על כריכות ספרים אך משום מה היא קלטה את עיני ואני מחליטה אם לקרוא ספר או לא לפי השורות הראשונות בעמוד הראשון. לעולם לא קוראת את התקציר בגב הספר. כי אעשה לעצמי ספויילר ולא בא לי וגם לא תמיד תואם את הכתוב או שזו רק אני חושבת ככה?
בכל אופן, זה מתחיל עם " סתיו 1945, אלטאאוזה, אוסטריה. היא לא הייתה רגילה להיות הניצודה". טוב, אז אני לגמרי נפלתי טרף. כחובבת מתח מחד וכשתקופת מלחמת העולם השנייה מרתקת בעיני מאידך,(לא מתכוונת לשואת היהודים אלא למלחמה העולמית עצמה)החלטתי שכדאי לנסות מותחן עב כרס זה. ברית המועצות והתמודדות אזרחיה מעניינת אותי בכל היבט אפשרי ו..בינגו.
לקח לי זמן להתחבר ולהבין איך הספר בנוי. יש שלוש דמויות עיקריות, סיפורן משתלב בהמשך. פרקים קצרים, לאו דווקא בסדר כרונולוגי אבל עם סבלנות, הסיפור בהחלט נרקם ומשתלב כחלקי פאזל הבונים תמונה כוללת.
אני אוהבת תיאורי טבע, מאוד ויש את זה בשפע, הכתיבה יפה בעיני, אמינה וגם אם יש תיאורי סופרמן או יותר נכון קצת סופרוומן פה ןשם, זה התחבר לי לגמרי ולא העיב על אמינות הסיפור.
הלכתי אחרי זה לקרוא עוד על "מכשפות הלילה". לא מספרת מי אלו היו. שווה לקרוא גם בשביל זה את הספר.
ממליצה ביותר

אמנם ספר בן כ- 600 עמודים, אבל נקרא ברצף.
מסופר על שלושה: עיתונאי אנגלי, חייל אמריקאי משוחרר וטייסת מפציצים רוסיה, שלאחר מלחמת העולם השנייה יצאו לחפש נאצים נמלטים מאימת הדין. מספר את סיפורם של השלושה, איך הגיעו לכך שינסו לצוד נאצים נמלטים ועד לתפיסה של "הציידת". בהחלט מעניין.

4/5 כוכבים
לא שמעתי על הספר הזה לפני כן. מצאתי אותו במקרה בצומת ספרים והתלהבתי שהדפים שלו ממוחזרים (סיבה לגיטימית לגמרי להתלהב מספר אם תשאלו אותי). ראיתי על הכריכה שקריסטין האנה כתבה עליו שהוא מצוין (האישה שכתבה את הזמיר) וכשקראתי את התקציר גיליתי שאחת הדמויות בספר היא טייסת במכשפות הלילה, גדוד של נשים רוסיות שהשתתפו במלחמה והפציצו בסיסים גרמנים באישון לילה.
ברגע ששמעתי שהספר עוסק במכשפות הלילה ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו. שמעתי על גדוד הנשים הזה לפני זמן רב ופעם ראשונה שנתקלתי בו בספר.
אז התחלתי לקרוא וגיליתי שזה בין היתר ספר מתח וכתוב גם כאחד כזה.
עכשיו, מתח הוא אחד הז'אנרים שאני הכי פחות אוהבת, ועדיין במקרה הזה נהניתי מאוד ממנו, בעיקר כי הסיפור מתרחש בעת ולאחר מלחמת העולם השנייה, תקופה שאני מאוד אוהבת לקרוא עליה. אני מאמינה שאם הספר היה מתרחש בתקופה אחרת לא הייתי מתחברת אליו כי שוב, הוא כתוב בצורה שמאוד מאפיינת ספרי מתח.
העלילה עוקבת אחרי כמה דמויות בתקופות זמן שונות, נינה, טייסת סובייטית עוקצנית, איאן עיתונאי שלקח על עצמו את המשימה לתפוס פושעים נאציים שהצליחו לברוח ממעשיהם במלחמה וג'ורדן, נערה צעירה שחולמת להיות צלמת.
דבר לא אמור לחבר בין שלושת האנשים, אבל קורה שיש להם מכנה אחד משותף. די יגרין, רוצחת נאצית שהצליחה לברוח לאמריקה לאחר המלחמה ואיאן ונינה נחושים בדעתם לתפוס אותה ולהעמיד אותה לדין.
כבר על ההתחלה אתה יודע הכל. אתה יודע מי זה מי. המתח בספר הוא מתי כל אחת מהדמויות תגלה את זה ואיך. שוב, בדרך כלל אלה דברים שמאוד מפריעים לי בספרי מתח אבל הפעם האווירה של המלחמה עזרה לי לא לאבד עניין.
הספר הזה בנוסף מלא ברומנטיקה שלא ציפיתי לקבל ממנו ולמרות התקופה לא מדכא בכלל. נכון, הוא עוסק בנושאים קשים, אבל לא הייתי אומרת שהוא קשה לקריאה או כבד מדי. הכתיבה אפילו די קלילה.
אחד החלקים המעניינים היה לקרוא על נינה שגרה בברית המועצות בתקופת המלחמה, זמן לא פשוט בכלל לחיות בו באותה מדינה, בו כל משפט לא נכון עלול לגרום לך להיכלא או לקבל כדור בראש. בנוסף הייתה אז תקופת מיתון נוראית.
הדרך שבה הסופרת הזו מספרת על התחושות של חלק מהעם הרוסי באותה תקופה הרגישו כל כך אותנטיות ואמתיות ועל כך אני מאוד מעריכה אותה.
אחת נקודות האור של הסיפור היא שבמהלך הקריאה אפשר לקבל מראה אל תוך אחד הגדודים הכי מעניינים של ברית המועצות, גדוד 588 מפציצי הלילה שכלל נשים בלבד.
בקיצור, אני ממליצה לכל מי שאוהב רומנים היסטוריים לקרוא את הספר הזה, גם אם הוא לא חובב ספרי מתח כמוני. הספר אמנם טיפה ארוך מדי אבל בסופו של דבר שווה את זה.

ספרים רבים ומעניינים נכתבו על רקע מלחמת העולם השנייה. המלחמה האיומה מציתה את הדמיון. האכזריות שבה מחרידה והתהום שאליה הגיעה האנושות הוא מצע מרתק לספרים רבים. גם הספר שלפנינו משתמש ברקע הזה. רומז למסתורין של ציידת אכזרית. הציידת שרצחה במלחמה בקור רוח ילדים, מצאה לעצמה מסתור לאחר מלחמת העולם השנייה ויצרה לעצמה זהות חדשה. העלילה נעה בין כמה דמויות: איאן,צייד נאצים שאובססיבי לעניין תפיסתה של הציידת. נינה,טייסת הקרב הרוסיה, אישה פראית וקשוחה. גם היא מסיבותיה נחושה לצוד את הציידת. וגורדן הנערה האמריקאית שלכאורה אינה קשורה לעלילת הסיפור, אך מהר מאוד מתברר הקשר שלה לסיפורה של הציידת.

הספר שהנושא שלו הוא בעל פוטנציאל של סיפור מרתק לא הצליח לממש את ההבטחה. היו פרקים מעניינים. הספר היה קריא והיו רגעים שבהם היה מעט מתח אבל היו הרבה דברים שהיו ברורים מההתחלה כמו זהותה של הציידת והיכן היא מסתתרת. חלק מהעלילה הייתה צפויה. הדמויות שנעשה ניסיון ליצור להם עומק והתחבטויות נשמעו עדיין בחלקן כמו שבלונות של גיבורים שמנסים להיות מיוחדים אבל לא ממש מצליחים.
איאן צייד הנאצים מתחבט מעט עם המוסר לגבי עד כמה רחוק ואלו אמצעים כשרים כדי לבוא בחשבון עם פושעי מלחמה נאצים. הוא כמובן חש שלא מוסרי לפעול פשוט מרגש נקמה טבעי. ההתחבטות שלו מיותרת בעיני.
איאן ונינה שניהם חזקים וקשוחים, אך כל אחד מהם נלחם בפחד אחד שהוא היחיד שמצליח לערער את עוז רוחם ואומץ ליבם שלא יודע חת. כמובן שגם על הפחד היחיד הזה הם גוברים לבסוף.
אסכם ואומר שהציידת הייתה הבטחה לסיפור שלא מימש את ההבטחה שבו. אך עדיין יש בו חלקים מעניינים, לקוראים טירונים הוא אולי יהיה אף מרתק.
עדיין ממליצה על ספרה הקודם של הסופרת: הרשת של אליס.

ביקורת שכתב אבא שלי על ספר שיצא לאור באנגלית בשנת 2019; ובעברית בשנת 2020.

לא מצאתי את שנת לידת המחברת. חיברה חמישה ספרים על רקע רומא בימי קדם ובתקופת הרנסנס. לעברית תורגמו שני ספרים שלה, הספר נשוא הרשימה והספר "הרשת של אליס" (המתרחש הן בתקופת מלחמת העולם הראשונה והן השנייה).

הספר נשוא הרשימה מתרחש בימי מלחמת העולם השנייה ובשנים הראשונות לאחר סיומה. בספר שלוש דמויות מרכזיות, כולן נשים. הספר מחולק לפרקים, וכל אחד מוקדש לאחת הדמויות המרכזיות. הדמות הראשונה הינה רוסיה שנולדה וגדלה במקום שספק אם הוא ראוי לכינוי "ישוב" - אוסף חושות לגדות ימת ארל. למרות היותה חסרת השכלה, יש לה ניסיון חיים המאפשר לשרוד בטבע עוין (לא במשחק טלוויזיה), והיא מצליחה להפוך לטייסת על- "אשת על". לדעתי, דמות זו (כמו גם דמויות מרכזיות אחרות) אינה אמינה.

הסופרת למדה מן הסתם מספרות על החיים ברוסיה בתקופת סטלין, על יחידת הטייסות ("המכשפות") בחיל האוויר הסובייטי (ניתן למצוא מאמרים רבים באנגלית במרשתת), על החיים בצבא, ועל היחידות המיוחדות בה, לפני המלחמה ובמהלכה. אולם, התיאור, פעמים רבות, אינו אמין וחסר עומק פסיכולוגי. למשל, מדוע אבי הדמות הזו שנא את סטלין שנאה תהומית? הלוא מדובר באדם חסר השכלה, אשר גר הרחק מיישובים גדולים מודרניים, אשר אמנם השתתף באורח פעיל במלחמת האזרחים בצבא האדום, אך לא היה חבר מפלגה ולא נטל חלק המאבקים הפוליטיים בתוך המפלגה. המחברת לא מביאה הסבר לשורש השנאה.

דמות אחרת הנה עיתונאי אנגלי שהפך לחוקר פשעי הנאצים, וציד פושעים נאצים שהסתתרו מפני החוק. במידה מסוימת, כאן מדובר ב"גיבור-על". בכלל, מספר דמויות בספר הנן "גאונות", כולל הדמות "הרעה". קשה לומר שהן דמויות ריאליסטיות, וזה בספר שמתיימר להיות ריאליסטי, ולא "רומן היסטורי רומנטי".

לא אהבתי את ערבוב הזמנים. כל פרק לא רק עובר לדמות אחרת, אלא גם לשנים לא לפי סדר כרונולוגי. לתאריכים בספר אין משמעות, שלא כמו בחיים בהם הזמן הנו לינארי. כדי לתקן את המעוות, קראתי את הפרקים לפי סדר הדמות המרכזית בהם. קודם, קראתי את כל הפרקים של הדמות המופיעה בתחילת לוח הזמנים, ואז המשכתי וקראתי רק את הפרקים העוסקים בדמות זו. לאחר מכן פניתי לדמות המרכזית השנייה ולשלישית.

בת זוגי קראה את הספר לפני והעניקה לו את הציון "ככה ככה". אני הענקתי לו את הציון "ככה ככה מינוס".

ניגשתי לספר הזה עם ציפיות גבוהות כי אהבתי מאוד את ספרה הקודם: הרשת של אליס, שמספר על מרגלת ממלחמת העולם הראשונה.
בספר הזה, אנו מקבלים שני צירי עלילה, אחד של ג'ורדן האמריקאית שרוצה להיות צלמת אבל אביה מצפה ממנה להינשא לבחור נחמד ולהיכנס אתו לעבודה בחנות העתיקות שבבעלותם. הציר השני הוא של שני ציידי נאצים שמצטרפת אליהם טייסת רוסיה, לשעבר, שמחפשים פילגש של קצין נאצי גבוה, רוצחת בזכות עצמה, שהצליחה לחמוק מהעמדה לדין אחרי המלחמה.
את אותה הרוצחת, המכונה די-יגרין, פגשה נינה, הטייסת הרוסייה, שיכולה לזהות את פניה, ולכן היא מצטרפת לצוות החיפוש. לנינה יש סיפור חיים מרתק, מאגם קפוא בערבות סיביר ועד לטיייסת מכשפות הלילה הסובייטית.
עלילת הספר מתרחשת ברובה בבוסטון של שנות החמישים שבה ארצות הברית משתקמת אחרי המלחמה ומנסה לא לשקוע את החיטוט בעבר הלא נעים.
אהבתי, כמו בספר הקודם, את הדגש על החלק הנשי הפעיל במלחמת העולם, את הסיפור על הטייסות הרוסיות, אהבתי את דמותה של נינה שלא מצייתת לשום תבנית פעולה, ופחות אהבתי את הקצב האיטי והסיום החפוז, בעיני.
מומלץ למי שרוצה להרחיב על הפן הרוסי של המלחמה ההיא.

ספר טוב ומעניין