ביקורת ספרותית על ענוג הוא הלילה- מהדורת 2017 מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 1 באפריל, 2022
ע"י אושר


TENDER IS THE NIGHT
התפרסם בשנת 1934 (נכתב בין השנים 1925-1932) .
"לכאורה מגולל הספר את סיפורם של סקוט וזלדה פיצג'רלד מיום היכרותם ועד שנפרדו דרכיהם. למעשה גיבורי הספר הם שילוב של דמויותיהם של סקוט וזלדה בדמותם של שרה וג'רלד מרפי , שלהם אף הקדיש פיצג'רלד את הספר". (ע"מ 7, תחילת הספר).

את דמותו של פיצג'רלד מגלם דיק דייבר, את זלדה ניקול דייבר. תפקיד המאהבת הוא של רוזמרי הויטס- שחקנית קולנוע זוהרת שהגיע כול הדרך מהוליווד אל הריוויירה. "הדור האבוד" שבין מלחמות העולם הוא שהביא את הריוויירה לשיא זוהרה כפי שהיא מוכרת כיום.

הרומן מתרחש בשנות ה-20, כאשר העלילה קופצת בזמנים מחלק לחלק. דיק דייבר הוא פסיכיאטר שמנסה לעזור לאשתו ניקול במחלת הנפש שלה. הוא מנהל קליניקה במקומות שונים לאורך הרומן. אזור ההתרחשות של הספר מקיף חלקים ממערב אירופה וארה"ב של התקופה .

"המתמודדים ניצבו זה מול זה, ברבן בשרוולים מופשלים. עיניו נצצו בשמש בחוסר מנוחה (..) מק-קיסקו, פזיז בשל הברנדי, צמצם את שפתיו בשריקה והרים את אפו הארוך בשוויון נפש, עד שאייב צעד עם ממחטה בידו. העד הצרפתי ניצב בפנים מוסבות הצדה. רוזמרי עצרה את נשימתה בחמלה במבוהלת וחשקה את שיניה, שונאת את ברבן ; ואז:
"אחת-שתים-שלוש" ספר אייב בקול מתוח. הם ירו באותו הרגע. מק-קיסקו התנודד, אך התעשת,
שני היורים החמיצו". (ע"מ 68- חלק ראשון).

אדון מקיקיסקו מקבל מכה מטומי- בחור צרפתי. דיק דרייפר והמאהבת רוזמרי הצעירה מנסים להרגיע את הרוחות אך ללא הועיל. בדו קרב כלום לא קורה. בסוף החלק הראשון נרצח כושי שהתפרע בבית המלון, דיק נקרע בין רוזמרי המאהבת לבין אשתו ניקול החולת נפש הענושה שמצבה עומד להחמיר. הם מבלים בריוויירה הצרפתית, מסוף הספר עולה השאלה מדוע ניסה להציל דיק את טומי?

החלק השני נפתח שדיק דייבר מגיע לציריך ב-1917 והוא בן 26:
"בראשית 1917, כשהיה קשה יותר להשיג פחם, שרף דיק כמעט מאה ספרי עיון שצבר, אבל רק כאשר, בעודו מניח אחד על האש, חש בתוך תוכו ביטחון משועשע, שהוא היה תקציר של מה שהיה בספר
(ע"מ 148- חלק שני).
במקום בו שורפים ספרים-... , ואכן העלילה בחלק השני ב"ענוג הוא הלילה" מורבידית ואפלה:
"מטורפת על כול-הראש ואבודה, ואחרי הפוגה בלתי מספקת באחת ממרפאות הפלא שפזורות בעיר ומיועדות בעיקר לתיירים, קורבנות לסמים ולשתיה הצליח להביאה לציריך.

דיק מנסה לטפל בסכיזופרניה של אשתו ניקול ומביא אותה מבית מרפא בפריז לקליניקה שלו בציריך.

"לדיק לא היה אמון בהיפנוזה, והוא עשה בה שימוש לעיתים רחוקות בלבד משום שידע שלא תמיד יהיה מסוגל לזמן בעצמו את מצב הרוח הנדרש לכך- פעם ניסה להפעיל זאת על ניקול והיא צחקה לו בבוז"
(שתי הציטוטים מעמוד 231 – חלק שני).

ניקול הולכת ונהיית חולה ומשוגעת יותר ויותר לאורך החלק השני, שעוסק בשנים של סוף מלחמת העולם. דיק בעלה מצליח לאט לאט לטפל בה ברומן והיא משתקמת באורך חלקי ויכולה לטפל בילדיהם
(במציאות לזלדה ופיצג'רלד לא היו ילדים וזלדה אושפזה עד מותה בשריפה בבית החולים הפסיכיאטרי ב-1948).

"הוא חלף ע"פ השוטרים הבוהים היישר אל הפרצוף המגחך וחבט בו בשמאלית מוחצת בצד הלסת. האיש צנח לרצפה. (..) הוא הוטח ארצה באלות, ואגרופים ומגפים היכו בו בקצב פראי. הוא חש שאפו נשבר כרעף עץ, ועיניו בלטו מאחוריהן (..) לרגע איבד את הכרתו, וחזר אליה כאשר הרימו אותו לתנוחת ישיבה ופרקי ידיו הוצמדו בכוח באזיקים"
(ע"מ 281- חלק שני).
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתיבו פיצג'רלד רב ונחבל עם כוחות המשטרה ברומא ב-1924 כגיבורו דיק. בסיפור אוטוביוגרפי שהתפלח לרומן מבלה דיק את הלילה בכלא ברומא, עד שהמאהבת שלו- רוזמרי מצילה אותו ממשפט וישיבה בכלא ומשחררת אותו לחופשי.

בחלק השלישי והאחרון "יתפורר" משולש האוהבים- דיק משתנה והוא חוזר לאמריקה, משאיר מאחור את מאהבותיו. ניקול והילדים נשארים באירופה והיא יוצאת עם גבר חדש לאחר שדיק "הבריא" אותה.

הרומן "ענוג הוא הלילה" הוא רומן פסיכולוגי- על איך ניק בדמותו של פיצג'רלד הולך ומשתנה וזונח את ניקול זלדה ועל תומה של האהבה הגדולה ביניהם. במציאות זלדה (ניקול) מתה משריפה בבית-החולים הפסיכיאטרי ופיזצג'רלד מת הי שם באמריקה מאלכוהוליזם ועוני.

רומן שהוא גם מסע בזמן/ תקופתי ואוטוביוגרפי. ביצירה זו עולה האם "שנות ה-20" העליזות היו באמת כה עליזות?

"ענוג הוא הלילה" המחולק לפרקים קצרים וקצביים ובשלושה חלקים המכילים את שנות ה-20, ראשיתם וסופם הוא רומן רחב יריעה על אחת התקופות המעניינות של המאה ה-20 וראשית
הפסיכולוגיה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמלה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט -
נראה לי שתאהבי את הספר הזה יותר מאשר את "גטסבי הגדול".כפי שכתב אושר הספר הוא רומן פסיכולוגי. גטסבי הוא יותר ביקורת חברתית על שנות העשרים "המאושרות" אך הנבובות.
אושר (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה כרמלה- יש מעט ספוילרים אבל באמת קצת
כרמלה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה אושר. אכן ספר טוב.
היה רצוי לא לציין קלקלנים (ספוילרים).
אושר (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה rasta-אני מאוד אוהב את פיצגגרלד
Rasta (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
סקירה טובה.
פיצג׳רלד כתב נהדר.
אושר (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה סקאוט- אני חושב שתאהבי את הספר המאוד מומלץ הזה.
סקאוט (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
יפה מאוד, אושר. שאפו על הספרים שאתה קורא. הסגנון שלך מאוד דומה לשלי.
את הספר הזה ספציפית לא קראתי. מחכה לי גסטבי הגדול שלו קודם.






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ