ספר קריא מאד שמציג בצורה פשוטה בעיה אמיתית שקיימת כיום. שלוש עלילות שנפגשות בסוף אחת בעבר, השנייה בהווה והשלישית בעתיד. אהבתי את העיסוק בנושא הדבורים את הידע לגבי אורחות החיים שלהם ומבנה הכוורת ואת האהבה לנושא שעולה מהספר. אבל הספר קצת שטוח. לכל אורך הספר התחושה היא שהכתיבה והתרגום לא עושים חסד עם הנושא ועם העלילה. אם אני לוקחת סופרת אחרת שעוסקת בנושאים אקולוגיים - רות אזוקי - חבל שלא היא כתבה את הספר הזה, היא היתה הופכת אותו למרתק באמת והיתה מפתחת את הדמויות ואת הדיאלוגים ביניהן כמו שצריך.

אהבתי,אהבתי אהבתי.
בימים שטופי וירוסים הספר אודות הדבורים נשמע עוד יותר אקטואלי מתמיד.
מנסה לא להציג א תהסיפור רק את הרעיון שמאחוריו.
כמי שחיה בצפון מיין ומודעת לחשיבות של הדבורים בהאבקה של שדות האוכמניות אני עדה כל אביב לדאגה ההולכת וגוברת לגבי ההעלמויות המסתוריות שלהן.
תמיד חשבתי שסוף העולם יגיע בפיצוץ אטומי, מלחמה עולמית איומה, התפוצצות אדירה כלשהיא אבל לאחר קריאת הספר אני מבינה שלא, סוף העולם יכול להגיע מזה שיצור קטן וכביכול לא קשור לנו כמו - דבורה- פשוט יעלם יום אחד ויקח איתו את הלב הפועם של העולם שאנחנו מכירים.
ספר מעורר מחשבה דווקא בגלל הפשטות וישירות שבה הסופרת מתארת את סיפוריהם של הגיבורים. אנשים כמוני וכמוכם.

ספר לא הכי מזמין לקריאה, מדובר ב-3 עלילות בתקופות שונות. הנחת הספר לכמה ימים גרמה לי גם לשכוח מה קראתי, כאילו מדובר בשלושה ספרים סביב אותו נושא ובכל זאת עלילות שונות, בתקופות שונות במרחבים שונים.
הכתיבה שלו לא הכי מזמינה, אולם יש כמה פרקים שבהחלט נהנתי.
עיקר הספר כמובן, היא ליצור מודעות סביב הנושא.
אני ממליץ עליו למי שרוצה להבין יותר טוב את חשיבותן של הדבורים עבור בני האדם. ישנו גם מידע על חייהן של הדבורים, סדר היום שלהן וההיררכיה בכוורת.

תולדות הדבורים
סקירה ללא ספויילרים

כתבה: מאיה לונדה
תרגמה: דנה כספי
הוצאת מודן דצמבר 2019

אתחיל באהבתי לספרות אקולוגית. אהבתי במיוחד את השילוב שבין סיפורי חיים להיבטי אקולוגיה וקיימות.
ספרים כאלו מדגישים את החיבור שבינינו לבין הסביבה. הם מציבים במרכז העלילה נושאים שכולנו מודעים להם, אבל רק חלקנו מתעמק בהם באמת: עתידו של כדור הארץ, שינויי האקלים, בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה, מאבקים על משאבים ועוד…
שמחתי לגלות שבכל אחד מהספרים ישנה תמיד גם תקווה לעתיד טוב ובריא יותר.

בספר ״תולדות הדבורים״ ישנם שלושה מעגלים. לכאורה, מנותקים בזמן ובמקום:
טאו, ויליאם וג׳ורג׳ הם גיבורי הספר. כל אחד מהם חושף בפנינו את כאבו וסיפורו האישי. לעיתים זהו כאב קשה מנשוא, כשרק הרוח האנושית ועוצמה פנימית בלתי רגילה מאפשרת להם להמשיך.
טאו היא אישה נשואה ואם לילד שחיה בסין העתידית. השלטון מייעד אותה לעבודה בהאבקת פרחים, כיוון שכל הדבורים נעלמו מהעולם לפני שנים רבות. זהו עיסוק מפרך שאין ממנו מוצא והתקווה להטיב את המצב קלושה. טאו האמיצה מתמודדת בנחישות בלתי רגילה עם קשיים ותעלומות בחייה. היא לא מוותרת גם כשאין לה אפילו קצה חוט לאחוז בו ואף אדם לסמוך עליו.
ויליאם חי באירופה במאה התשע-עשרה. הוא אביה של משפחה גדולה ובעלים של חנות זרעים שאיננה מצליחה במיוחד. בכאבו, הדיכאון שאליו נקלע קרוב להכריע אותו, ורק ניסיונו לפענח את סודות מבנה הכוורת האידיאלית מעלה בו תקווה מחודשת.
ג׳ורג׳ מארצות הברית הוא דבוראי מודרני, שחי בשנותיה הראשונות של המאה העשרים ואחת. למרות אהבתו לדבורים, לכוורות, למפגשי ההאבקה עם חוואים אחרים ולחיים בטבע, הוא נאלץ להילחם בכל דרך אפשרית כדי לשרוד כלכלית ומשפחתית, בעוד שאשתו ובנו היחיד מסרבים להיות שותפים פעילים בדרכו.

הספר קריא מאד. כל אחת מהדמויות מגלה לנו בתורה ולחילופין את המשך סיפורה.
ולסיכום: הכתיבה מצויינת ומעניינת.

בנימה אישית אני חייבת לסיים בעובדה שנוסכת בי תקווה:
כיום, כל אחת ואחת מאומות העולם מכירה בחשיבותן של הדבורים לקיומנו.
האו״ם, שהינו ארגון מפולג וחצוי בדרך כלל, מאוחד בכל הנוגע לדבורים ואף הוקם ארגון בינלאומי לשמירה עליהן. נקווה לעתיד טוב יותר, לשמירה על הטבע ומשאביו, לאהבת כל בעלי החיים - גדולים וקטנים, לחיבור חזק ונכון בין האדם לסביבה ולחיים טובים ומאושרים .
קריאה מהנה ומועילה.

גילוי נאות: אני מעלה סקירה זו כחברה בקבוצת השגרירים של כתר-מודן.

מעניין, אבל כתוב בצורה לא הכי מעניינת וקולחת. מדובר על 3 סיפורים נפרדים אשר בסוף באיזשהו תרגיל סיפורי לא בדיוק "מקורי" - משתלבים אחד בשני. האופן שבו כל פרק קצר הוא המשך של הסיפור הקודם - פוגע - מבחינתי לפחות - ברצף. הנושא של גידול דבורים, היעלמותן והדחף ליצור כוורות שיאפשרו גידול חכם יותר- בהחלט מעניין ושווה סיפור. כל סיפור מתרחש בתקופת חיים אחרת החל מהמאה ה-19, המשך בימינו אנו וכלה בשנת 2098!!
הדמויות של הסיפורים לא תמיד נעימות ויוצרות פה ושם אפילו דחייה - אבל אלו כנראה החיים.