ביקורת ספרותית על צילום מסך מאת ג'ייסון דנינו הולט
ספר מעולה

---

התחלתי לקרוא אתמול את ספרו החדש של ג'ייסון דנינו הולט וישר מהעמוד הראשון התחברתי לשפה הפרובוקטיבית והכנה של הסופר.
בעמוד הראשון הגיבור בן שמונה הוא ילד והוא יפה. בהמשך כתוב על כל מיני גילאים בחייו של גיבור הנובלה.
מסופר על מסע התבגרות ועל שנותיו כבחור צעיר בתל אביב, קיסריה, ברלין, אתונה ועוד. גיבור הספר הוא הומוסקסואל וכבר מגיל צעיר מקיים יחסי מין עם גברים אחרים. בנוסף יש לו מערכות יחסים עם גברים שונים והוא עובר מהר בן בן זוג אחד לאחר. תאווה נוספת שיש לו היא לצרוך סמים בכמות גדולה חומרים אלו גורמים לו לאופוריה, אושר שמימי, אנרגיה גדולה שלווה ולאחר שפגה ההשפעה באה הריקנות והדיכאון. לקראת סוף הספר הוא כותב כי הוא שומע על הרבה אנשים שהוא מכיר שהתאבדו. זה לא מפתיע אותו כי גם בו מקנן יצר אובדני.
חוץ מסקס, סמים ונסיעות לחו"ל יש ב'צילום מסך' עוד הרבה דברים: רגשות, מחשבות, תשוקות, יחסי הורים ילדים ועוד.
לדעתי הספר כתוב היטב הוא מעניין נע מאפיזודה אחת לשנייה במהירות ולא משעמם לרגע.
הספר מכיל: 160 עמודים. עורך הספר: יואב רוזן.
הספר יצא בספריית פועלים.
נהניתי לקרוא את הספר וסיימתי אותו בכמה שעות. מומלץ מאוד לכולם.

» ביקורות נוספות של rea
» ביקורות נוספות על צילום מסך