ביקורת ספרותית על איש לומד לעוף - על האפשרות לחיים יצירתיים מאת רונה רענן שפריר
ספר לא משהו

---

קראתי את הספר הזה לפני הרבה מאוד זמן, ועצרתי אחרי שקראתי בערך חצי ממנו.
היום הסתכלתי עליו וחשבתי לעצמי, "אני לעולם לא ארצה לקרוא ממנו עוד שורה".
אז כדי שאני לא אכריח את עצמי לנסות לקרוא אותו עד הסוף בעתיד, אני אביא את דעתי בקצרה ללמה לא סיימתי איתו, ולמה אני גם לא מתכוונת לסיים אותו.

אוקיי, אפשר לומר שהספר הזה מכוון ספציפית ליוצרים.
אנשים שמרגישים לא מסופקים מהעבודה שלהם, ומתמודדים עם שלב בחיים שלהם, בו הם לא יודעים מה יש להם לתת, מה הם רוצים ליצור.
אי הידיעה הוא הדבר הראשון שהיא מדברת עליו.
על זה שאתה צריך להרשות לעצמך ללכת אחרי מה שאתה רוצה ליצור ולהביע, גם אם אתה לא יודע אם אתה בכלל אדם יוצר, ואם זה יהיה שווה לחקור את מה שמעניין אותך.

היא מביאה יותר מדי דוגמאות של אנשים אחרים, שהצליחו למצוא את השילוב הנכון להם בין מה שהם רוצים להביע וליצור לבין החיים שלהם.
חלק הצליחו לשלב את התשוקות שלהם לבין היצירתיות שלהם, בחיי היום יום ובצורה שמספקת את הצורך שלהם.
וחלק אחר הצליחו לשלב בין כל הכישורים שלהם ליצירתיות, ולהפוך את זה לעבודה שהם באמת יכולים לראות ממנה כסף.

שורה תחתונה, היא חוזרת על עצמה הרבה, ומספרת הרבה סיפורים על לקוחות - וזה פשוט לא באמת מעניק שום דבר לקורא שבאמת מחפש כלים פרקטיים, ומשהו שהוא יכול לעשות כרגע כדי להגיע למצב שבו הוא מתפרנס מהיצירתיות שלו.
הוא מתאים לאנשים שכבר יודעים מה הם יוצרים ואיך להרוויח מזה כסף, אבל מעוניינים לגלות את עצמם מחדש.
הוא מתאים גם לאנשים שלא יודעים איך לגלות את היצירתיות שלהם, ורוצים לנסות לפתוח את הראש ולשמוע רעיונות וסיפורים שונים שאולי יכולים לעזור.
זה מתאים לאנשים שהם קצת אבודים, אבל מסוגלים למצוא את הדרך שלהם לבד עם קצת עזרה מהצד, אבל לא לאנשים אבודים באמת שלא יודעים בכלל ועדיין לא התחילו את המסע שלהם.
כלומר, זה ספר לאנשים שכבר יש להם בסיס מסוים, וזה לא ספר שבאמת עוזר, אלא ספר שרק אולי יוכל לעזור.

אולי זה לא מספיק...
זה כמו בדיוק כמו לדבר עם אנשים רגילים שנמצאים בחייך ולהקשיב לניסיון חיים שלהם כי אולי תלמד מזה משהו.
הם אומרים דברים מעניינים, אבל אתה מבין שבסופו של דבר זו האחריות שלך למצוא את התשובות והדרך האישית שלך, ושהם לא באמת יכולים לתת לך את זה.

במקרה שלי, מה שהייתי צריכה מהספר פשוט לא היה שם.
הדבר היחיד שלקחתי מזה, זה שזה בסדר להיות באי נוחות מסוימת עם המצב הנוכחי ולהתמודד עם "אי-ידיעה" גדולה לגבי העתיד.
-

לשאר הביקורות שלי:
https://did.li/XUZYH

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על איש לומד לעוף - על האפשרות לחיים יצירתיים