ניכר שהסופר נוטה יותר לכוון השירה מאשר הסיפור מה שהופך את הקריאה בו למהלך מורכב. הרבה רמיזות ואלגוריות שמוצאים בשירים ולאו דוקא בפרוזה. מקבץ רחב של סיפורים אישיים שעוסקים בתלישות תרבותית, של יוצאי עיראק בעיקר, אך גם יוצאי גרמניה שלאחר השואה ואחרים. סיפורים עם מוסר השכל של השלמה עם המציאות ולעיסה חוזרת ועיכול של המהפכים התרבותיים-אתניים שעוברים הדמויות. נסיון למשש את גורלו של הפרט בתוך מהפך הגירה. בחלקו השני של הספר קובץ של 25 סיפורים קצרצרים בנימה סרקסטית ובאותו סגנון כתיבה אימפרסונלי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
