תשובה לעמיחי:
אני בא ממערכת החינוך, ומכיר היטב את תוכניות הלימודים. לנושא השואה יש הרבה יותר מקום מכל פרק היסטורי אחר בתולדותינו. יש פרקים שלמים בהיסטוריה של עמנו וארצנו שאין להם זכר בלימודי ההיסטוריה לעומת שפע השעות בנושא השואה.
הייתי מדריך לפולין במשך של כ 25 שנים והדרכתי קרוב ל 120 הדרכות. אני יודע מתוך ניסיון אישי מה מטרות הנסיעות לפולין ומה הם המסרים שמשרד החינוך דורש.
עד היום אינני מבין מדוע צריך לנסוע לפולין, כדי ללמוד על השואה, מדוע להטיל על משפחה הוצאה כספית גבוהה, כשאפשר ללמוד הכול על ספסל הלימודים בכיתה, תוך ביקורים וסיורים במוזיאונים בארץ.
ואלה רק שתי דוגמאות.
השואה הפכה "סלע קיומנו", והצדקה לעוולות שאנו עושים לאחרים.

תודה על הסקירה. מסקרן.

על סמך מה כתבת שהעצמת השואה בישראל (ועוד שאלה - מי מעצים?) היא יצירת הצדקה לעוולות שאנחנו עושים?

ראשית, תודה על ההמלצה, לא קראתי את "רומנטיקה מפלדה" - אקרא.
שנית, בהמשך לדברים - אין בברלין ובגרמניה כולה תופעה של הכחשת השואה. בברלין כמעט בכל פינה יש תזכורת. בבתים שגרו יהודים, יש ליד הבית אריחי הנצחה ("אבני נגף") מצופות זהב (כ - 5000) עם שמות היהודים שגרו שם. בקלן יש הנצחה כזו לגרוש הצוענים, בהנובר יש הנצחה באנדרטה מיוחדת לגירושם והשמדתם של יהודי הנובר. יש לבני זיכרון ליד ביתם של משפחת גרינשפאן - הרשל גרינשפאן, ואחותו, ועוד...
כך שיש בגרמניה ניגודים רבים בין לוקחי האחריות (בעיקר בשלטון הגרמני), לבין כאלה שאולי כבר נמאס להם מן העבר, או מטילים את כל האחריות על דור הנאצים.
אך אין תחושה בכלל של הכחשה.
מה שקורה במדינתנו הוא ההיפך המוחלט. יש תופעה כל העצמת השואה , כאילו זה הפרק החשוב ביותר בהיסטוריה שלנו. אירוע של כ 12 שנים בלבד מאפיל על הכול. יצירת הצדקה לעוולות שאנחנו עושים. אני, שהייתי מדריך קבוצות בפולין, גם של בני נוער וגם של מבוגרים, חשתי זאת, מן המסרים של משרד החינוך שקיבלתי. הנסיעות לפולין של בתי הספר הפכו לאבן יסוד בחינוך, כאילו שאי אפשר ללמוד על כך בבית הספר.
הנוער והציבור שלנו אינם יודעים מאומה על אסונות אחרים בתולדות היהודים, ועל תולדות עמנו בכלל. השואה הפכה לאירוע המכונן של המדינה.

נכון הניכור של הדורות שאחרי מגיע מחינוך להשתקה והסתרה. הם רוצים רק לשכוח מזה ולדעתי העובדה שישראל שוקדת , בצדק, לא לשכוח ולהנציח כמה שיותר ודורשת מגרמניה ומהעולם לקחת בזה חלק מייצרת טינה ושנאה. זה עומד בהתנגשות ישירה לגישה הגרמנית, לגישה של רוב מדינות אירופה. יפה מה שכתבת! כשאגיע לשם אכתוב משהו בסגנון הזה , בשפתם שלהם. כרגע אני קוראת ספר על האמנות והפוליטיקה באותה תק' ("רומנטיקה מפלדה"). קראת? ממליצה לך!