ביקורת ספרותית על את כל הילדים בעולם מאת טל ניצן
ספר מעולה

---

בדידות לאין קץ

לפני שנים רבות שלחתי מכתב לאהובה והמתנתי ימים לתשובה. מאז חלפו שנים ואת הנייר ככלי הבעה החלפתי במחשב נייד. חשבתי שבכך השגתי לעצמי שליטה טובה יותר על חיי, ביכולתי להפיץ משפטים שדופים וחלולים, מכל מקום ובכל עת, מצב הגורם לי לעתים להרגיש תחושת ניכור וייאוש, בעיקר בשיחות הזום, ההופכות די מהר לקקופוניה וירטואלית נטולת אנושיות.

ספרה של טל ניצן, את כל הילדים בעולם, עוסק אף הוא בסביבות אורבניות ווירטואליות מנוכרות הקשורות לאובדן מסגרות מסורתיות (בית, עבודה, אהבה וזוגיות), הגורמות לבני אדם תחושת תלישות, בדידות ולפחדים המשתלטים עליהם והופכים את חייהם למאבקי הישרדות סיזיפיים.

טל ניצן, משייכת את הבדידות גם לילדות, ובכך היא אומרת שהבדידות היא לעתים מכת גורל (הפוך ממתת אל), המעוררת תהומות עצב וכאב על דבר שאין לנו עליו תמיד שליטה. מצב בו משפחה מתפרקת וההופכת לחד הורית בסביבה מנוכרת, ותוסיפו לכך ילד שהיגר עם אימו מחבר העמים, וגדל כילד מסורבל ורגיש נפשית לכל עוול, המשמש בכך מטרה לרשעותם של ילדים אחרים, או נערה בודדה שהוריה מרוכזים בעצמם, השונאת את גופה ומוחרמת על ידי חבריה לשכבה. בכך ניצן מציבה שאלה גדולה, האם עוול וטראומות ילדות הם גזרת גורל לאומללות חשוכת מרפא בבגרות?

גיבורי הרומן הנפלא הזה הם: נועם, ילד בן ארבע, יפה ונבון, הנופל קורבן לילדים בני גילו המתאכזרים אליו כשצוות הגן מתעלם ממצוקתו, יש לו אימה חד הורית, הנושאת את שם החיבה אלי, שזה מעט ציני למצבה, משום שגורלה נטול אלוהים. היא עצמה סובלת התעללות מצד הבוסית שלה, ונלחמת בשיניים כלכלית ונפשית בכדי לשרוד. היא ממש מרגישה רגשי אשמה על ששכחה לסגור את הדוד בזמן, היא יודעת שהטעות הזאת תמנע ממנה ומבנה מענה לצורך בסיסי אחר.

ישנה גם נערה בשם סיוון, ילדה חכמה ורגישה הנמצאת במצוקה. המורה של סיוון, הוא אלכס השכן של אלי, מי שהתאכזרו אליו בילדותו, כעת הוא מורה ומחנך המבקש באמצעות מקצועו לתקן את העולם, להושיט יד מבינה ורגישה לילדים הנתונים במצוקה. הוא מתקשה ביצירת זוגיות, תקיעות שנוצרה בעטיה של טראומת ילדות. השאלה שתרחף לאורכו של הרומן, האם ארבעת הנפשות הבודדות והעצבות שלו, ימצאו תיקון ונחמה באמצעות חיבור שעשוי להתקיים ביניהם?

את גיבורי העלילה ממקמת ניצן, בסביבה אורבנית מנוכרת, המשתלבת עם סביבה ווירטואלית, באמצעותה מבקשת אלי, מין זמין ולא מחייב. היא חוששת שלא תעמוד יותר בקשר משמעותי, משום שתמיד ילווה אותה פחד חווית הדחייה על ידי בן הזוג. אפילו מזג האוויר המתואר על ידי ניצן, מוסיף לאווירתו הקודרת של הספר :"אחר כך התברר שהסערה הנזעמת נועדה רק לסלק את הקיץ ..." (44) ניצן, כמשוררת, יודעת להפוך פורזה לפיוט נפלא, המסוגלת לחדור מבעד לשכבות העור ולגעת בקצוות עצבים חשופים ולייצר תחושת כאב אין סופית.

מול הכתיבה הפיוטית ניצן, מציבה את הכתיבה השדופה והנכה ברשתות החברתיות, כזאת המתחבאת מאחרי כינויים אנונימיים מנוכרים: "מה מפריע לך להירדם? (שואל הפסיכולוג הווירטואלי, את אילה - אלי שלנו), חרדות" (משיבה אילה לקונית). שפה של אדם המבקש לצמצם את עצמו.

ניצן, משתמשת בשפת הרשתות, כניגוד לשפה הפיוטית שלה, ובכך היא יוצרת אווירת ניכור חזקה, המתכתבת עם משנתו של אלבר קמאי לחיים הסיזיפיים במהותם ונטולי המשמעות. אך דווקא מה שנראה כהיעדר משמעות, בצורה פרדוקסאלית מעניק לנו משמעות, בהבנה שהחיים מורכבים מרגעים קטנים ויפים, בהם אנחנו יכולים למצוא משמעות, לצד רגעים אפורים ומאישים.

כמו בסיפור החסידי, על החושך שמתוכו נברא ניצוץ קטן של אור, כך הנחמה המתפתחת בהדרגה בספרה של ניצן, היא דרכה לתת תשובה לשאלה המטרידה והמייסרת, מהם החיים? אפורים ומלאי ייאוש, אך גם בהם נחווים רגעיי אושר וחסד קטנים, המעניקים למרות הכל משמועות לחיים.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על את כל הילדים בעולם