ביקורת ספרותית על בנקודת הכובד - מצביאות בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים מאת יעקב (ג'קי) אבן
ספר בסדר

---

בספרם "בנקודת הכובד" (הוצאת מודן ומערכות, 2012) ביקשו אלוף (מיל.) יעקב "ג'קי" אבן ואל"ם (מיל.) שמחה מעוז לתאר את המערכה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים מנקודת המבט של המצביא, בדגש על זו של מפקד אוגדה 143, האלוף (מיל.) אריאל "אריק" שרון. במלחמה שירת אבן, איש שריון בכל רמ"ח איבריו שפיקד במלחמת ההתשה על חטיבה 7, כסגנו של איש הצנחנים שרון באוגדה 143. מעוז שיר בחפ"ק של אבן במלחמה ועוטר בעיטור המופת על גבורתו במהלכהו.

ב-15 באוקטובר, כתבו, החליט שרון שלא לדחות את צליחת התעלה. בהחלטה זו הכריז שרון "אנחנו יוצאים לקרב ההכרעה. לא מחר, לא מחרתיים – הערב! בהחלטתו זו, ולו רק בה, קנה אריק שרון את עולמו" (עמוד 135). קרב הצליחה, כתבו, היה "קרב יבשה מובהק, שנערך למעשה ללא סיועו של חיל האוויר ושבו לחמו טנקי צה"ל, שלא כמנהגם, גם בלילה. רק איש אחד יכול היה לפקד בהצלחה על קרב כזה ולהובילו ביד בטוחה אל סופו המוצלח. בדרך נס, חרף כל המכשולים והמכשילים, זיווג הגורל את האיש עם הקרב" (עמוד 112).

בשתי החלטות, כתב אלוף גרשון הכהן בהקדמה, נרשם הקרב "לזכותו של שרון:
1. בנחישות שלא לדחות את ליל ה"ע" לפתיחת המערכה, למרות הכישלון מעורר הדאגה בהנעת הדוברות וגשר הגלילים אל קדמת אזור הצליחה.
2. בהחלטה הברורה, להניע בעוד לילה, את חטיבת הצנחנים של דני מט אל ראש הגשר, ר, למרות ערפל הקרב באשר למצבה של חטיבת אמנון רשף, חטיבה 14, בלחימתה העקובה מדם, ליצירת המסדרון אל נקודת הצליחה" (עמוד 10).

למרות ובגלל הקרב הקשה שניהלה האוגדה, חטיבת הצנחנים מילואים 247 צלחה בהצלחה. "גדוד 565 ופלוגת החה"ן החטיבתית עברו לגדה המערבית במהירות , בשקט וללא אירועים מיוחדים. תוך שעה היה כל הגל הראשון – כולל חפ"ק המח"ט – על גדתה המערבית של התעלה וראש הגשר נתפס כמתוכנן" (עמוד 143). היעד הושג.

הספר כתוב היטב וניכרת בו הערצת והערכת המחברים למפקדם משכבר, האלוף שרון. מנגד, הדבר פוגם לעתים באמינות הספר ובטענות המחברים. ניכר כי בעיניהם אין שיקול, נקודת מבט או מניע לגיטימי זולת אלה של שרון. כל התנגדות לו, לתכניותיו, הצעותיו ורצונו היא כפירה במקצוע הצבאי כולו. יתרה מכך, קביעתם כי בליל צליחת התעלה היה שרון למפקד חזית הדרום ואולי אף לרמטכ״ל בפועל הזויה. שרון פיקד בהצלחה על המבצע האוגדתי הקשה ביותר בקרב הקשה ביותר בתולדות צה"ל. אבל בין זה לבין פיקוד על החזית כולה, שיש בה עוד גזרות וניהולה כלל נדבכים נוספים יש הבדל גדול.

לאורך הספר ניהלו המחברים ויכוח עם כל טענה שנטענה כנגד שרון ואוגדתו. במקרה אחד הסבירו כי כאשר מיסמס ועיכב ביצוע פקודות צדק כי הן היו שגויות, באחד כתבו שהאוגדה לא נכשלה כי מה שהושג היה מרשים גם כך (בכל האמור בצליחה זה בהחלט נכון אך במשימות אחרות פחות). בנוסף, וידאו שתהילת כוח אחר (גדוד הצנחנים 890 שלחם תחת אוגדת אברהם ״ברן״ אדן בחווה הסינית) תבוטל ויובהר שלמעשה נכשל כליל, גם אם יש אין ספור עדויות מפקדים (ובהן המפקד המצרי הבכיר גנרל גמאסי) והיסטוריונים נחשבים (ד״ר עמירם אזוב ופרופסור יואב גלבר למשל) שקבעו אחרת. וכמובן שכלל המפקדים הבכירים שאינם אריק הם ברמה נמוכה. חבל זה פוגם בספר כמסמך רציני.
 

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על בנקודת הכובד - מצביאות בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים