ביקורת ספרותית על שמים כחולים, אדמה לבנה מאת הירומי קוואקמי
ספר טוב

---

ספר בהוצאת סמטאות, הראשון שאני קורא בסדרה זו, בגב הספר תג מחיר של 94ש"ח לספר קטן בכריכה רכה, בנוסף באמצע הקריאה נשברה שדרת הספר ודפים החלו להנתק. מבחינת החומרה המוצר לא מצדיק את העלות. מבחינת התוכן המצב טוב יותר.

הסופרת הירומי קוואקמי שזה ספרה היחיד שתורגם לעברית היא יפנית, מאוד יפנית. זה אולי הספר הכי יפני מסורתי שקראתי מהסופרים היפנים המודרנים. מה כל כך יפני בו? הכתיבה מאוד מאופקת, רגשות ומצבי רוח ניתנים ברמיזה ולא בצורה ישירה, הכל מתנהל באיטיות ואין הקצנה בשום מאפיינים של הנפש ואופי האדם.
הסיפור מסופר בגוף ראשון על ידי אישה רווקה בת 37 בשם צוקיקו. להיות בגיל זה רווקה ביפן זה סימן חריג, אות אזהרה לסביבה. חלק גדול של הסיפור מתרכז באיזאקיה (מעין בר-מסעדה עממי שכונתי) אותו צוקיקו פוקדת כמעט מידי יום בערב כשהיא מבלה את זמנה בשתיית סאקה, בירה ואכילת מאכלי ים. יש פירוט רב על המתרחש באיזאקיה ואפשר ללמוד רבות על יפן מכך. ערב אחד צוקיקו פוגשת באיזקאיה את אחד המורים שלה מבית הספר היסודי, אין לו שם, היא קוראת לו לאורך כל הסיפור "המורה", לפי התאורים הוא מצטייר כאדם בשנות החמישים המאוחרות או שנות השישים המוקדמות שלו. הם נהנים לבלות האחד במחיצת השני, ופגישות רבות ביניהם מתוארות בסיפור בגוף ראשון תוך כדי שאנחנו קוראים את רגשותיה ולומדים על אופיה של צוקיקו. מתפתח סיפור אהבה ייחודי בן השנים, איטי, עדין ומאופק.
הסיפור התחיל כבד במקצת, לקח זמן להתרגל לסגנון המאופק והדל, סגנון שהוא אף חריג אצל סופרים יפניים שקראתי עד היום. בהמשך הסיפור הופך מעניין יותר ועם ההתרגלות לקצב הסיפור והפנמת האווירה המיוחדת שבו באה תחושת הנאה מהקריאה. זה מסוג הספרים שאוהבים או שונאים, בכל מקרה לא תשארו אדישים.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על שמים כחולים, אדמה לבנה