ביקורת ספרותית על נקמתו של הרשל גרינשפן - הנער המתנקש והשואה מאת סטיבן קוך

---

סיפור הרקע למעשהו של הירשל גרינשפן, דומה ביותר למה שמתרחש היום בעולמנו.
פליטים המתדפקים על גבולות מדינה שכנה ,או העולם החופשי כדי להציל עצמם ומשפחתם, והם מסורבים וגורלם נגזר למות.
משפחתו של גרינשפאן היגרה מפולין לגרמניה-הנובר לפני המלחמה. עם עליית הנאצים לשלטון הוחלט על ידם לגרש את כל הפולנים חסרי האזרחות לפולין.
אך ממשלת פולין חוקקה חוק עוד קודם לכן, שמי שחי מחוץ לפולין חמש שנים ומעלה מאבד את אזרחותו הפולנית.
באוקטובר 1938 גורשו היהודים, כ 17.000 אל מחוץ לגרמניה ונותרו תחת כיפת השמיים בעיירת גבול פולנית בשם ז'בונשין. בתנאים קשים ביותר.
בין המגורשים הייתה משפחת גרינשפאן.
הירשל עצמו נשלח ע" הוריו ב 1936 לפריז לקרוב משפחתו כדי ללמוד.
אחותו שולחת אליו מכתב ובו היא מתארת את תנאי חייהם המחפירים תחת כיפת השמיים ללא תנאי מחייה מינימאליים.רעב, תנאי מז"א אויר גרועים, אובדן שפיות, התאבדויות.
הירשל (בן ה 17) מחליט לעשות מעשה, קונה אקדח ומתכוון להתנקש בחיי השגריר הגרמני בפריז. הוא רוצח בטעות את המזכיר השלישי בחשיבותו- ארנסט פון ראט.
הוא הסגיר עצמו למשטרת פריז.

גבלס -שר התעמולה הנאצי, החליט להפוך את האירוע לדרמטי ביותר, ואמר: "היהודי גרינשפן היה נציג היהדות. הגרמני פום ראט היה נציג העם הגרמני. בפריס ירתה היהדות בעם הגרמני".

כתגובה לכך: מתרחש הפוגרום הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית: "ליל הבדולח" - הרס עצום, מאות בתי כנסת נהרסו, בתי עסק יהודיים נחרבו, אלפי יהודים גורשו למחנות הריכוז.
וכל זה תוך פחות מ 24 שעות !!
סיפור המגורשים בז'בונשין נפתר, בסופו של דבר, ע"י הממשלה הפולנית, שהסכימה לקבל אליה את המגורשים. ללא קשר למעשהו של הירשל.

ממשפחת גרינשפאן שרדה את המלחמה, ועלתה לישראל , חוץ מאחותו אסתר-ברתה שנספתה במחנה השמדה.
אביו ואחיו העידו במשפט אייכמן.
הירשל נשפט בצרפת, משפטו ארך זמן רב, הצרפתים סרבו להסגירו לגרמניה בשל היותו קטין. וכשכבשו הגרמנים את צרפת הם העבירוהו למחנה הריכוז זקסנהאוזן, ומשם גורלו לא ידוע...
העיר הנובר הנציחה את זכרו ואת זכר אחותו בחקיקת שמם על אבני המרצפת ליד ביתם.

» ביקורות נוספות של יוסי נינוה
» ביקורות נוספות על נקמתו של הרשל גרינשפן - הנער המתנקש והשואה