ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 ביולי, 2021
ע"י פרל
ע"י פרל
"נפש האדם – זה הנשק רב־עוצמה ביותר בקרב" (עמוד 202).
הספר "ימים אחדים" מאת אלכסנדר בק (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008), הינו ספר המשך לספר המופת "אנשי פאנפילוב" ובו מסופרים המשך קורותיו של באטאליון (גדוד) רגלים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה בקרבות להגנת מוסקבה. הפעם מטיל פאנפילוב את גדודו של באורג'ן מומיש־אולי, גדוד העתודה של הדיביזיה לעבר כפר שנתפס בידי הגרמנים, אולם במהלך הלחימה כותר הגדוד וחייב לפרוץ לו דרך ולשוב ולחבור לכוחות הצבא האדום.
בסיום הספר שב מפקד הדיביזיה, הגנרל איוואן פאנפילוב, וחנך המג"ד, מומיש־אולי, בהלכות פיקוד וטאקטיקה. "כלום אין המלחמה מחייבת ניתוח? צבאותי– זו האקדמיה שלי, הבאטאליון שלך – האקדמיה שלך" (עמוד 199), שאל פאנפילוב את פקודו בטם ניתחו השניים את לחימת הגדוד. ואכן, בגמר הפעולה נדרש תחקיר נוקב שמטרתו השיפור והפקת לקחים.
"התייחסנו בזלזול אל המציאות, והיא אינה סולחת זאת!" (עמוד 200), קבע פאנפילוב ביחס לשגיאותיו שלו בניהול הקרב הדיביזיוני. הבעיה, הסביר, שהצבא פעל לאור התקנון, תורת הלחימה (תו"ל), שהיה לא רלוונטי. "התקנון שיקף את נסיון המלחמות הקודמות. המלחמה החדשה שוברת אותו. במהלך הקרבות שוברים אותו המפקדים שהובאו עד קצה הגבול, עד ליאוש" (עמוד 209). השבירה הזו, ציין, היא שיוצרת את התקנון החדש. "בטרם יתגבש התקנון החדש, בטרם יאושר וייחתם, אלפי מפקדים כבר יוצרים אותו בעיצומם של הקרבות" (עמוד 209). הדבר דומה לטענתו של הרמטכ"ל כוכבי בדבר עריצות התו"ל, שתקף גם כשאינו מתאים, ובדבר חובתם של המפקדים לדעת מתי עליהם לנטוש אותו וליצור מענה רלוונטי ועדכני לאתגר המבצעי שלפניהם.
הספר, כמו קודמו, כתוב היטב והסיפור מרתק. מנגד, חסר בו העומק ומגוון המקרים והדוגמאות שאפיינו את הספר הראשון בטרילוגיה שהפכוהו לכזה היכול לעמוד גם לבדו, ולא רק כסדרה. גם כך מדובר בספר מצוין.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
