ביקורת ספרותית על הדוב והדרקון מאת טום קלנסי
ספר לא משהו

---

"הדוב והדרקון" (הוצאת מעריב – הד ארצי, 2001) הוא ספר מתח נוסף מאת הסופר האמריקני טום קלנסי. שממשיך זמן קצר יחסית לאחר שהסתיים הספר הקודם. גיבורו הקבוע של קלנסי, ג'ק ראיין כבר יושב בנוחות על כיסא נשיא ארצות הברית, והצלחתו בניהול המערכה באיראן, שחזור של מלחמת המפרץ בזעין אנפין, קנתה לו את אהדת הציבור. ראיין, שכיהן קודם לכן כסגן ראש ה־CIA וכיועץ לביטחון לאומי, הוא נשיא שונה מאוד מקודמיו. הוא "היה בזמנו לוטננט־משנה בנחתים, ואף שזה לא נמשך זמן רב, היתה זו משימה תובענית במיוחד עבור נער שזה עתה סיים את לימודיו במכללה" (עמוד 611). שירותו הצבאי, כמו גם ניסיונו בתחום המודיעין כאנליסט ב־CIA, ואיש מבצעים לעת מצוא, הפכו אותו למי שיודע "דרך הרגליים" את המשמעות שבשליחת אנשים אל עבר הסכנה.

כמו בספרים הקודמים גם עתה יעזר ראיין בסגנו אדמירל רוברט "רובי" ג'קסון, שחש געגוע לימיו "על נושאת המטוסים ג'ון פ' קנדי, כשהייתי בטייסת ועשיתי עבודה מהנה, כמו להטיס טומקט מהסיפון" (עמוד 147), וכן לאנשי המבצעים דומינגו "דינג" שאבז, בעברו סמל ב"דיוויזיית החי"ר השביעית" (עמוד 440), וג'ון קלארק (הוא ג'ון קלי) אשר שירת "בקומנדו הימי" (עמוד 447) וכן אנשי ה־FBI דן מאריי ופאט אוד'יי.

הספר נפתח כאשר מתקיים ניסיון להתנקש בחיי סרגיי גלובקו (חברו של ראיין), ראש ה־SVR. סוכנויות המודיעין של ארצות הברית מבקשות לגלות האם מאחורי הניסיון עומדת המאפיה הרוסית או שמא הממשלה הסינית, שלה אספרציות התפשטות והתעצמות. בהמשך הספר פלש הצבא הסיני לרוסיה, בכוונה לכבוש את שדות הנפט העצומים ומכרה הזהב העשיר שבערבות סיביר. מולם ניצב גנרל גנאדי בונדרארנקו (הזכור לטוב מ"הקרדינל מהקרמלין"), מפקד כוחות הצבא הרוסי. בונדרארנקו, "התחיל את דרכו כקצין קשר, סופח לזמן קצר לספצנאז ולחם בשורותיו באפגניסטן, שם הצליח פעמיים לנצח את המוות שארב לו. בשני המקרים הוא נטל פיקוד בעת מצב אבוד והצליח לשרוד לאחר שהפגין אומץ־לב יוצא מגדר הרגיל. פעמים אחדות נפצע והרג במו־ידיו, דבר שרק קצינים מעטים בדרגת קולונל עושים" (עמוד 129). אבל נוכח חומרת האיום ראיין מורה לכוחות הצבא האמריקני לסייע וללחום כתף אל כתף עם הצבא הרוסי, ובתוך כוחות אלו גם את כוחות יחידת העילית "קשת שש" שבראשה עומדים קלארק ושאבז.

לאורך השנים הצטיין קלנסי בתיאור מציאות גיאופולטית וגיאו אסטרטגית שקשורה קשר הדוק למציאות העכשווית. הפעם הוא צדק כשזיהה מוקדם מאחרים את סין כיריבה העיקרית של ארצות הברית. בספר הנשיא ראיין הבהיר לשר האוצר שלו כי "סין חייבת להבין שעליה לפתוח בפנינו את השווקים שלה בדיוק כפי שאנחנו פתחנו בפניה את השווקים שלנו, ושאנחנו לא נסבול שהם יגנבו סחורות מחברות אמריקניות" (עמוד 179), וסוגיה זו אכן עומדת במוקד המתיחות בין המדינות. אבל הפיכת רוסיה מיריב ואויב אפשרי לבעלת ברית היא ראייה, בלשון המעטה, ורודה מדי. התוצאה, בשל כך, פחות ממיטיבית.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על הדוב והדרקון