כששאלו אותי אם קראתי את הספר "מובי דיק" עניתי כן, אבל ציינתי שזה היה מזמן מזמן ( 40-50 שנה ?), ספר טוב אבל אני לא כ"כ זוכר את העלילה.
אז קנו לי אותו מתנה (!) כך מצאתי את עצמי קורא "שוב" את מה שקראתי בעבר... הספר כתוב נפלא, העלילה המתרחשת על סיפונה של אונית צייד לווייתנים מונהגת על ידי רב-חובל פנאט, פגוע פצוע ומשחר לנקמה ביצור ימי אדיר בדמותו של הלוויתן מובי-דיק. אחאב, רב החובל שאיבד את רגלו בשיניו החדים של מובי דיק יוצא למסע של חיפוש נקמה ותאווה להשלמת המשימה. בדרכו הוא סוחב ומלהיב את צוות הספינה שיצא לשייט הארוך בלי שידע על כוונותיו הנסתרות של הקברניט. סיפור המסע וקורותיה של הספינה מובאים על ידי ישמעאל, איש הצוות שמלכתחילה ער לסכנה אליה מוביל אחאב את אנשיו אבל בהיותו איש צוות חפ"ש חסר כל יכולת השפעה על המתרחש.
מובי דיק מעמת את הקורא בסיטואציה שיוצאת משליטה עד לתוצאה הטרגית של טרוף מסמא עיניים.

עם כל הרצון הטוב, הסבלנות והציפיה להתפתחות שתשכיח ממני את מאה העמודים הראשונים של הספר לא עמדתי בזה ונפרדתי מהמשך קריאה אי שם סביב עמוד 110.
אלמלא שם הסופר המתנוסס על עטיפת הספר ניתן היה לחשוב שמדובר בספר ביקורים לא מוצלח של סופר מתחיל.

אם היה עלי לסכם את חוות הדעת שלי בשתי מילים הייתי אומר, הספר מצוין. ואולם בצד הכתיבה הרהוטה, המסקרנת והסוחפת מביא לנו המחבר שני נושאים בעלי משמעות. מצבה של אירופה ובדגש על אנגליה בעשור שקדם למלחמת העולם השנייה, עשור של שאננות, הדחקה ועצימת עיניים ממה שקורה בגרמניה. אנגליה שמעדיפה לטמון את הראש בחול ולא להכיר במגמות מסוכנות ומציאות עגומה. הצד האחר מביא לנו את המצב העגום אליו ניתן להתדרדר תוצאה של נאמנות עיוורת לדמות "נאורה ומורמת מעם" עד ביטול עצמי ודריסה מוחלטת של האני.
כאמור, המלצה חמה לספר מצוין.

משחק המלכים הוא עוד יצירת מופת של הסופר הנפלא סטפן צוויג.

ספר מקסים. יצירת מופת של אייטמטוב. כמה חבל שסופר נפלא זה אינו אתנו עוד.
סיפור על אדם פשוט שחלום התאהבותו בנערה מדהימה ביופייה החיצוני והפנימי מתגשם.
הסופר מציב אותנו במקום בו אדם מגשים חלומות וכל שנותר זה לקוות שידע להעריך את הטוב שבא לו.

כמה יפה הוא העולם בו אנו חיים, האם נדע לראות בו את הצד היפה, האופטימי, השמח?
ספר שכולו סדרה ארוכה של אפיזודות מהחיים מלוות בדיאלוג נמשך בין קשיי היום יום לבין בינת השכווי שקורא ללא הרף, תהנה מהרגע ותראה רק את הטוב שבחיים.
החיבור לספר איטי, וכמו סיפור אהבה שהולך ומתפתח נקשרים לרעיון עד לכניעה כנה ומחויכת לבינת השכווי.