ביקורת ספרותית על המפתח מאת קתרין יוז
ספר טוב

---

קתרין יוז היא אדריכלית של תקופות היסטוריות ויודעת למזוג שתי תקופות לתוך יצירה אחת.

גם פה כמו בספריה הקודמים קתרין יוז מזגה את שנת 1956 לתוך שנת 2006.

העלילה מתחילה בפרולוג וסצנה של נערה ספק אישה הפוסעת בתוך מים קרים עם תינוקת בזרועותיה. המים כבר מגיעים לה לחזה... היא כבר כמעט נחנקת... את העצב היא לובשת כגלימה. עוד כמה צעדים ותהיה לה שלווה... היא מביטה בתינוקת הישנה בזרועותיה אך לא חשה בדבר. הצווחות מתחילות שוב. אלה צווחות צורמות ונואשות. זה לא הינשוף צווח הפעם. זה מישהו אחר.. מי?

עם פרולוג שמתחיל כך אי אפשר להניח את הספר מהיד.

העלילה מתחילה בשנת 2006. שרה גרושה שמתגוררת עם אביה במנצ'סטר. משתכרת כספרנית בספרייה המקומית, והחלה לכתוב ספר הכולל מחקר היסטורי על בית חולים לחולי נפש – "אמברגייט". בית החולים שירת את אנשי הסביבה ונסגר ב-1997 לאחר יותר ממאה שנה מאז הקמתו ב-1870.

סקרנותה של שרה מוליכה אותה לאותו מבנה מוזנח, כדי למצוא שרידים שיעזרו לה במחקרה. אביה הפסיכיאטר שעבד באותו בית חולים, הקשה עליה והתחמק מלהמציא לשרה מידע על בית החולים, וניראה שלא רצה להיזכר בתקופה הזו. למה? מה אביה הסתיר?

באחד מימי סיוריה של שרה בשרידי בית החולים "אמברגייט", היא מצאה באחד החדרים, ערימה של מזוודות ישנות שכללו חפצים אישיים. כל מזווה היא סיפור בפני עצמו, ובאחת המזוודת נמצא פתק מקופל עם ארבע מילים:.. מה היה כתוב בפתק?

מכאן העלילה חוזרת בזמן לשנת 1956 לאלן קרוסבי – אחות מתלמדת בבית החולים "אמברגייט". סוף סוף היא הגשימה את חלום ילדותה שלא בדיוק תאם לציפיותיה. מה היא גילתה שם? עבודה מאתגרת באווירה מלנכולית ומדוכדכת עד שהופיעה המטופלת איימי סאליבן.

איימי אושפזה בכפייה על ידי אביה עם בקשה מסוימת. מה הייתה הבקשה?

כל הפצרותיה של איימי בצוות הרפואי שהיא אינה משוגעת לא הועילו. בהתחלה היא מורדת עד שכוחותיה אוזלים והיא נכנעת ומתכנסת בתוך עצמה. לתוך עולמה נוחת ד"ר למברן שמאוד הסתקרן לגביה, והתייחס אל איימי אחרת מהמטופלים האחרים שבאחריותו. בעזרת הפסיכואנליזה על פי תורתו של פרויד, הוא מנסה למצוא יחד עם איימי את המפתח לשער שמעברו ימצאו התשובות.

האם ד"ר למברן הצליח לפתוח את השער? האם עלה בידו לדוג זיכרונות מתוך המים שהיו מעבר לשובר גלים שאיימי יצרה? כיצד סיפורה של איימי סאליבן קשור למחקרה של שרה?

העלילה נשענת על דמותה של איימי ומעוטרת בדמויות נוספות מאתגרות ומסקרנות לא פחות מאיימי: אלן בעבר ושרה בהווה.

"המפתח" הוא ספר סוחף ומרתק כאחד. דמותה של איימי מעניינת ומעמידה את הקורא בפני תעלומות מאתגרות. ככל שהעלילה מתקדמת החומות נופלות ושובר הגלים נפרץ.

אהבתי את אלן ואהבת האדם שהקרינה. אלן לא הצליחה לשנות את היחס של הצוות הרפואי למטופלי בית החולים. היא רצתה לשנות, אך נאלצה ללכת עם הסוד שלה. מה היה הסוד?

שרה דמות מקסימה, טובת לב, ודעתנית שלא מוותרת עד לגילוי כל הממצאים.

כשרונה של קתרין יוז ניכר בכך שהיא יודעת לקחת פיסות היסטוריה, לעטוף אותן בגלימות ולהפיח בהן חיים שמעוררים את מחשבותיו של הקורא.

כמו כל ספריה גם הספר הזה עשוי מפרקים קצרים, קצביים, קולחים והדפים עוברים מצד לצד. תוכנו חולש על מנעד נושאים שמעלים על נס שיטות טיפול שהיו נהוגות בעבר.

הספר הזכיר לי קמעה את הסרט "קן הקוקיה" מ-1975 בגילומו של ג'יק ניקולסון, שגילם את רנדל מקמורפי ואת האחות מילדרד רטשד שגולמה על ידי השחקנית לואיז פלטשר.

קתרין יוז כותבת בנספח שאלות ותשובות שהיתוסף בסוף הספר, מהיכן שאבה את הרעיון לכתיבת הספר, ומוסיפה שאינה אוהבת להשאיר את הקורא בספריה עצוב. אזי גם הספר "המפתח" מסתיים באפילוג שישאיר אתכם אופטימיים.

בשורה התחתונה: הדרך למציאת המפתח.

ממליצה בחום.

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על המפתח