ביקורת ספרותית על ציירו לכם - ספריה לעם #360 מאת ג'וזף הלר
ספר מעולה

---

איזה ספר נהדר!
ולמרות המוזרות שלו כביכול.
ציירו לכם רגע תמונה של חבורת בובות ישובות במעגל, ואז ציירו לכם שמגיע בן אנוש מאחורי כל בובה, מכניס אליה יד, ומדובב אותה. אם תרצו, מפיח בה חיים מלאכותיים. עכשיו נסו לחשוב על ההבדל בין המצב שבו רק התבוננתם בבובות, ובמצב שבו ראיתם אותן מדברות, רבות, חושבות. איזה יופי הא?
הסגנון המיוחד הזה, לוקח חתיכות מההיסטוריה ומהעבר שכמובן עבר, מכניס ידיים אל כל חתיכה, ומחיה אותה מחדש. אם את אריסטו ואת סוקרטס התרגלתם לדמיין כפסלים, הרי שפה תצטרכו לדמיין אותם כמהלכים וחושבים. ולא רק הם, עוד לא קצת דמויות שוליות, וכאלה שסתם נקלעו לסיטואציה בהיסטוריה, יזכו לקרדיט סיפורי (שחולש על מספר תקופות ואיזורים).
השילוב הזה בין הסיטוריה וסיפורת, יש בה משהו חדשני, עיוני במקצת, אבל בד בבד משעמם. כי עם כל היופי שבזה, אחרי הכל יש בהיסטוריה גם קטעים משעממים. אבל ניחא. הספר מחולק למלא פרקים לא ממושכים ובהחלט קשורים (אפשרי לקרוא בנפרד כל אחד, אבל עדיף ביותר לקרוא ברצף), ותמיד אחרי כל פרק קצת חלש, יבוא אחד טוב שיחדש את האחיזה שלו בכם.
ואבחר לציין את העובדה שג'וזף הלר בתמונה רק בסוף, בגלל שציפיתי ליותר מהכתיבה שלו. היא ניכרת, אבל לא הרבה. מה שיכל לתת קורטוב של מלא דברים טובים בנוסף.
מותק של ספר.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על ציירו לכם - ספריה לעם #360