לא יודע למה קראתי היום את הספר הזה. הוא נמצא בביתי כבר שנתיים לא זוכר אם קיבלתי אותו במתנה או קניתי או לקחתי מהספרייה ולא החזרתי.
טלי שמיר - ורצברגר כותבת ברגישות יוצאת דופן ובעדינות, היא מתארת את חייהם של שני גברים האחד צעיר אשר סובל מליקוי שמיעה קשה גר עם אמו וסבתו החולה במושב.
הגבר השני יוחי הוא פנסיונר שגר ברמת גן וחולם על אהבה חדשה ומתנדב להצגת תאטרון.
האמת יש לי ידידה שסיפרה לי שעבדה בפנימייה לילדים שסובלים מליקוי שמיעה. רק היום שקראתי את הספר הבנתי כמה זה קשה וכמה חשוב לקרוא שפתיים. אני כל כך שמח שאני יכול לשמוע למרות שיש רגעים שהייתי מעדיף להיות חירש. מוזיקה, ציפורים מעולה אבל אנשים פחות. לכל חיסרון יש יתרון. כל אחד והחולשות שלו.
מה עוד לכתוב על ספר קצר ומרגש שמביע כל כך הרבה בשפה רגישה, עדינה, איכותית וכובשת. אחרי תקופה ארוכה שלא קראתי ספרות מקור אני מאוד שמח לגלות כישרון חדש טלי שמיר - ורצברגר.
הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. עורך: סמי ברדוגו.
הספר מכיל 123 עמודים.
מומלץ לקריאה רצופה בלי הפרעות עדיף עם מזגן וגם כוס קפה שחור חזק באמצע להעיר את המוח החולה.
בקיצור חמישה כוכבים.


















