ביקורת ספרותית על הדרך הביתה מאת ברנהארד שלינק
ספר בסדר

---

#
הספר הזה מנסה לפענח את המונח "חזרה הביתה" מתוך נקודת ראותו של האיש שחווה אותם. פיענוח המונח הזה מסובך ביותר. הוא עוסק ברמזים, תחושות, זכרונות, דימויים ואף דמיונו של הזוכר. הוא נתלה באילנות גבוהים – יוליסס מ"איליאדה", העושה דרך ארוכה ונתקל בהרפתקאות ופיתויים להישאר, ובכל זאת מנסה, ואף מצליח, להגיע הביתה למנוחה, לנחלה ולאשה.

פטר דבאואר נולד בגרמניה בדמדומי המלחמה. אמו, שגידלה אותו לבדה, היתה גרמניה, אביו, שאותו לא הכיר, היה שווייצרי. ילדותו היתה עניינית: אמו, שנאלצה לוותר על חלומותיה, עבדה קשה ושעות ארוכות ולא בזבזה עליו את חיבתה, גם לא סיפרה לו דבר אודות אביו שהיעדרותו הפכה ממאירה ככל שפטר התבגר. נקודת האור בחייו היה בילוי חופשות הקיץ אצל הסבים בשווייץ. שם הרעיפו עליו חיבה וטיפול, אותם אגר כדי שיספיקו לו בשאר חודשי השנה. הסבים ערכו סידרת חוברות בשם "רומנים להנאה ולבידור טוב" (מדובר בשנות החמישים, באירופה המתאוששת ממלחמה, בה בילוי שעות הפנאי הסתמך על יכולתו של אדם להעסיק את עצמו...) למרות שהסבים הורו לו לא לקרוא את החוברות, פטר קרא יום אחד סיפור על חיל שברח משבי בסיביר, שב הביתה ומוצא את אשתו עם גבר אחר ותינוק ו... שאר דפי הרומן אבדו והוא אינו יודע איך מסתיים הסיפור. הסיפור הזה הפך למטרה של פטר בחיים. הוא ממשיך לחפש עוד ועוד רמזים, מנסה להתחקות אחר מי שכתב אותו ומגלה בדרך עובדות חדשות על עצמו ועל גרמניה.

שלינק מנסה לגעת בפצע הכואב של ההיסטורייה הגרמנית בזמן שילטון הנאצים. אבל הוא עושה זאת באופן מרוחק – באמצעות קטעים של הגות היסטורית-פילוסופית מייגעת ולא-נוגעת, או באמצעות סיפור מחריד המופיע בסוף הספר, שהיה אמור להיות דוגמה כלשהי לדבר שאין מדברים עליו. הנושא הזה מוחמץ לחלוטין ועדיף היה שלא יעלה מאשר הדרך הסטרילית בה עלה בסיפור.

הסיפור כתוב היטב, מעניין לפעמים. אבל הספר לא מצליח לקיים את מה שהכתיבה הטובה והאינטליגנטית מבטיחה. אני די משוכנעת ששלינק כתב פה בדם ליבו, ניסה להפיק מעצמו את תמצית קיומו וקיומה של מולדתו. הוא לא הצליח. הניסיון לתפוס מרובה הוא חולשתו של הספר. מפעם לפעם מבליחה איזו תובנה, רעיון רענן, סיפור מרתק. אבל הספר נראה כאילו הוא עשוי פיסות פיסות המודבקות באופן מלאכותי זו לזו.
והמסקנה שלי - הכתיבה של שלינק ויכולתו לספר סיפור טובות בהרבה מהספר הזה, מה שאומר כנראה שכשאתה כולל חלקים אוטוביוגרפיים בסיפורך, עדיף שיהיה לידך עורך אמיץ ואכזרי, שיקצץ את המיותר ויהפוך את ספרך לקריא ואת מסריך למובנים.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הדרך הביתה