ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 באפריל, 2021
ע"י כרמל
ע"י כרמל
טוב אז על הספר הזה, והסופר בכלל, קיבלתי המון המלצות. בקצרה אספר שהרבה זמן לא נתקלתי בכתיבה ברמה כזאת עשירה ויפה. אפילו בתרגום לעברית מרגישים כמה מחשבה הושקעה לכתיבת המילים, והיו פסקאות שממש נעצרתי וחקקתי על לבי את המילים. כשרון כתיבה? יש פה בהחלט.
בסיפור, לעומת זאת, יש בעיות. לא אכנס פה לפרטי פרטים של העלילה, רק אציין כי מתפתחת איזושהי מערכת יחסים בין קצין בינוני בצבא, לאישה נכה מרותקת לכיסא, שבאה ממשפחה אמידה מאוד.
אמנם, מדובר בספר שנכתב לפני המון שנים, בהן אופי הכתיבה היה אולי אחר, יותר איטי, יותר מפורט ובעל מועדות פחותה לצורך "להחזיק את הקורא מעוניין", אבל בעיני הסיפור התגלגל מאוד לאט. למרות זאת, זו לא הסיבה שאני מסתייגת מלהמליץ עליו. העלילה עצמה, בלבלה אותי נורא. אפילו הובכתי מרגעים מסוימים בספר הזה, שבהם הרגשתי הטרדה מינית פר אקסלנס וממש כפיה כלפי הדמות הראשית, גבר דווקא, שאישה כופה את עצמה עליו. הכי מוזר, זה שבעודי מתחלחלת מהסיטואציה, האיש עצמו (וגם אחרים בסביבה) בכלל לא מודע להחפצה ולניצול, אלא רק מרגיש רע שלא יכול היה להשיב את "החיבה" שהורעפה עליו, וחזר והאשים את עצמו. יכול להיות בהחלט שזה נובע מסממני התקופה, שבכלל לא הייתה מודעות להטרדות מיניות, על אחת כמה וכמה הטרדה של אישה כלפי גבר, אבל בעיני זה היה מאוד צורם. איכשהו גם בהמשך הוא מרגיש שהוא חייב להשיב לה אהבה וזה ממש הרגיש לי לאנוס את אותו גבר להתנהל בחיבה ו/או תשוקה כלפי מישהי שהוא כלל לא חש כלפיה כך, אלא נטו מתוך רחמים או כפייה. גם בהמשך, הוא מוסיף להאשים את עצמו, ובעיני הקורבן בספר הזה, הוא דווקא לא האישה הנכה והאומללה שככל הנראה סובלת ממחלה חשוכת מרפא, אלא הקצין המנוצל שבסופו של דבר אפילו לא זיהה את הניצול, ונשא בכל האחריות ובכל האשמה לכל מה שהיה והמשיך לשאת את זה על ליבו עוד הרבה שנים.
לא הבנתי מה המסר שניסו להעביר לי פה, וכל הרבע האחרון של הספר עשה לי הרגשת קרינג' לא נעימה. שורה תחתונה, כתיבה מדהימה, סיפור חלש ומוזר.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נהורית
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
כרמי יהודית
קראתי את הספר ונהניתי ממנו מאד, גם מהשפה העשירה וגם מהעלילה. אני הבנתי שהגיבור סובל מייסורי מצפון, שלא נתן לבחורה תשומת לב מירבית. אולי המסר כאן הוא לא להיות אטומים, להקשיב ולא להיות קצרי רוח וקצרי לב לנוכח רגישותו של האחר, בעיקר אם זו אשה ובעיקר אם היא נכה.
|
|
|
כרמל
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
אני חושבת שגם אם לוקחים בחשבון את רוח התקופה ואת הערכים של אותה העת, אם המצב היה הפוך, והיה מדובר בגבר שכופה עצמו כך על אישה, ממש תופס אותה פיזית כמו שהיה בספר, אף אחד לא היה רואה בזה משהו רומנטי, ואף אחד לא היה מצפה מהאישה הזו להיות עם אותו נכה מתוך רחמים למרות שהיא חשה סלידה כלפיו. ובכל מקרה, לא היו מאשימים את האישה במה שקרה בסוף, כמו שמאשימים את הגבר כאן, וכפי שהוא מאשים את עצמו, וזה כל מה שניסיתי להגיד. בוודאי שלא ציפיתי שהוא ילך להעלות פוסט לפייסבוק עם האשטאג metoo#
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
זווית מעניינת. אני לא הכי התחברתי לספר מסיבות אחרות.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
כרמל
ביקורת מרתקת וזוית הראיה מיוחדת שהעלית אודות הטרדה מינית היא מאלפת, אבל אני סבור שקשה לשפוט יצירה שנכתבה בתקופה בה שלטו כללים אחרים על פי הערכים והנורמות המקובלים כיום. בכל מקרה הביקורת מרתקת ומאתגרת.
|
|
|
יוסי משה
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
הרומן הטוב ביותר, בעיניי, דווקא בגלל הסיפור הלא פשוט. נכון שרוח התקופה קובעת וכו' אבל נפש האדם לא תשתנה. וכי נדיר למצוא גם היום גברים ונשים עם ייסורי רחמים כשל הגיבור? וכי מעטים אלה שנשארים יחד רק מתוך רחמים?
|
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת יפה. אני דווקא אהבתי את הספר. אני, בניגוד אליך, חושבת שכל חלקי הסיפור התחברו זה לזה בצורה יפה ואמיתית.
זווית הראייה שלך מעניינת בעניין הניצול אם כי אני לא ראיתי ניצול מצדה של הבחורה אלא פשוט בחורה מסכנה שמשוועת כל כך להיות כמו כולם, לאהוב כמו כל אחד, שהיא מתנהגת בצורה אובססיבית. קשה לשפוט אדם בעל נכות. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
חמישה כוכבים בקלות
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
כרמל, רוח התקופה קובעת רבות לגבי הרבה דברים, ערכים והתנהגות, ואי אפשר להתעלם מזה.
|
|
|
כרמל
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
ליעל - לגבי הטרדה מינית זה בדיוק נכון וממש הגעילו אותי שם חלקים מסוימים, חשתי סלידה פיזית, במיוחד לאור העובדה שבתור גבר הוא בכלל לא מעלה על דעתו את האפשרות שהוא מוטרד בכלל ורק ממשיך ונוזף בעצמו ומעניש את עצמו.
זה הספר הראשון שקראתי של צוויג, אבל בהחלט חשתי הרבה פעמים שהוא מדבר מדם ליבו ולכן מאוד מעניין מה שאת אומרת. |
|
|
כרמל
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
לכרמלה - אני קוראת את הספר כשבראשי ובלבי הערכים "של היום", אז ככה שאני יכולה בהחלט, וגם מתכוונת, לשפוט לפי כל אמת מידה שאראה לנכון. את, יכולה לבחון ולשפוט על פי אמות המידה האישיות שלך כאוות נפשך. שמחה שנהנית מהספר, וגם אני נהניתי, כמו שאמרתי, בעיקר מהשפה היפה, אבל בעיני זה ספר שהיום הוא מאוד בעייתי. אולי דוגמא קיצונית אבל לשם העברת הנקודה - זה כמו שתקראי את מיין קאמפ' ותגידי בסדר שנאת יהודים ותכנון השמדתם נו ודאי זה מובן, זה ברוח התקופה, כולם אז שנאו יהודים! זה שמשהו הוא "ברוח התקופה" לא אומר שאני אעריך את מה שהוא מנסה להגיד, או שאוכל להנות ממנו בכל מחיר ובהכרח אמליץ עליו לאחרים וזה ממש ממש בסדר.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעניינת מאד.
הרבה פעמים זה טיבה של הטרדה - לא רק מינית - שבעיני המוטרד/ת היא יכולה להתפרש לשתי פנים, כך שלעתים חושבים פעמיים ולא מתלוננים. "מה את/ה עושה עניין? צוחקים איתך..." הסופר מתעסק הרבה ברגשות אשמה ובושה. |
|
|
כרמלה
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
בעיניי, הספר הוא הרומן הטוב ביותר של צוויג.
כרמל, את לא יכולה לשפוט את הספר על פי הערכים של היום. גם אינך יכולה לראות אותו דרך מילים מודרניות שלא היתה להן כל משמעות בתקופת הספר (החפצה למשל).
בלי להתייחס לרגע לסיפור עצמו, בימים שחיזור עדיין היה מותר, היו בהחלט נשים ש"התלבשו" על גברים, התחנחנו והתמרחו עליהם.במילותיך : הטרידו אותם מינית). אני כותבת זאת ללא שיפוט, כמי שחייתה בתקופה כזו וכאישה פמיניסטית. (אם את רוצה הוכחות מוזמנת לקרוא את סקירותי על "מחברות הפרידה" /הלונידה סטודארט ועל "אפריל, בית הפאר ממול, ניצחון היופי" /יוזף רות.) לטעמי, יש בספר ניתוח פסיכולוגי מצויין של הדמויות. בתרגום לאנגלית ובתרגום הראשון לעברית הוא נקרא "הישמר מן הרחמים". אולי זה ייקל עליך להבין את המסר של ספר, למרות שהשם "קוצר רוחו של הלב" הוא התרגום המדויק של שמו הגרמני. |
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
