ביקורת ספרותית על כוס שבורה מאת אלן מבאנקו
ספר טוב

---

אלן מבאנקו נולד בקונגו- בראזאוויל ב-1966 ועל מדינה זו הוא כותב כאן.
"שתית-שילמת" הוא בר פשוט, זול ומוזנח ואורחיו הם מהתחתית של התחתית בחברה המקומית. "החילזון העקשן" הוא בעל המקום והוא מבקש מלקוח קבוע שלו בשם "כוס שבורה" לרשום ספר על הטיפוסים השונים שפוקדים את המקום. "כוס שבורה" שאת שמו האמיתי לא נדע הוא אדם בן 65, אלכוהוליסט, מורה בבית-ספר לשעבר, הוא מתחיל לרשום במחברת את שרואות עיניו ושומעות אזניו במקום. ספר מקסים מלא הומור שחור, מחוספס וגס לעיתים. "הברנש עם חיתולי הפמפרס", "המדפיס", "רובינט הברזייה"(שמנצחת את כולם בתחרויות ההשתנה בבר עד שמגיע זר לבר וקורא עליה תיגר- סיפור מצחיק ומשעשע במיוחד) ועוד שלל דמויות הפוקדות את הבר המוזנח, הם גיבורי הסיפור. המחבר משלב בטקסט הוולגרי והגס שמות של כ-130 ספרים בעיקר מהספרות הצרפתית. המתרגמת הוסיפה מראה מקום כל פעם שהוזכר שם של ספר. לא ברור מדוע בחר המחבר לעשות זאת, אולי כדי לאזן את החיספוס של הסיפור?
מאוד מזכיר את "הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה" המתרחש בקובה, גם הוא ספר מאוד מומלץ.
קריאה מהנה ומשעשעת, קראתי כשחיוך על פניי רוב הספר. למרות שהעלילה מחוספסת, קשוחה וגסה הכתיבה טובה וכן התרגום.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על כוס שבורה