ביקורת ספרותית על דבר שמתחפש לאהבה מאת גליה עוז
ספר מעולה

---

צריך לקרוא.
צריך לקרוא כדי להאמין.
הכרחי לקרוא כדי להבין את מה שעבר על גליה עוז.
ולא, אני לא בשוק, לא בהלם ובטח שלא המומה. ההתעללויות הללו קורות כל הזמן וגם במשפחות הכי ״טובות״.
בתו המנודה של עמוס עוז, הסופר המוכשר והידוע בעל החזות המרשימה, תכול המבט, ההומניסט שקראתי בהתפעלות את הקובץ שהכיל קורות חייו והתפרס על ארבעה עמודים שנפלתי מ ״קופסה שחורה״ שלו, שנעשיתי שלולית מ ״מיכאל שלי״ מתגלה כאב מתעלל.
החלטתי לקרוא בעיקר כדי לא להאמין לה, לבטלה במחי יד ולהכריז על כתיבתה כרכילותית ונלוזה.
הורדתי את הספר לטאבלט שלי והתחלתי לקרוא בנחישות של ספינה הולנדית המסתערת על האויב האנגלי: תרנים קדימה, תותחים בהיכון, דגלים מונפים בשמץ של גאווה וצוות שאין דומה לו ומה מסתבר? שגל(יה) צונאמי הטביע באחת את כל המסקנות, הנימוקים והפרשנויות שניסיתי להעלות על הדעת לפני ובמהלך הקריאה.
היא אינה אכזרית, נמנעת מאשמות שווא, עניינית, מובנת ולא נגררת לרגשנות יתר. היא מסבירה מה עבר עליה במילים פשוטות, בנימוקים בסיסיים אך כאבה מהדהד לאורך 110 עמודים כמו דלקת אוזניים שנדמה כי נחלשה על ידי האנטיביוטיקה אך הלוקה בה עדיין חש פעימות בתוך תעלת השמע.
אביה מתגלה כדו-פרצופי, נטול הבחנה מוסרית, רודן שאינו מסוגל להודות בחולשותיו וזהו ההפך הגמור מהפרסונה הציבורית שנבנתה עבורו או שאולי טרח רבות לטפחה במשך השנים.
אני מסוגלת לעשות הבחנה בין היוצר לבין חייו הפרטים ומשתדלת להפריד בין כישרון לבין אופי: אני יכולה למשל להאזין ל״וולקירות״ בהנאה מרובה ביודעי שאת האופרה הספציפית הזאת כתב ריכרד וגנר, שונא היהודים. אני מרותקת לסיפוריו של ביאליק למרות שהייתה לו מאהבת וחיים לא לגמרי שלמים.
אך התמונה שמצטיירת מספרה של הבת על אביה כה מאיימת, כה מלחיצה וכה מבוססת עד כי החיץ שבו אני משתמשת בדרך כלל נגוז ונעלם.
אני חוזרת לספריו המוקדמים, מדפדפת בהם בקדחתנות ומחפשת רמזים מטרימים: יכולת מופלאה להנציח תיאורים מפעימים, דמויות עגולות, נופים מרהיבים וקור.
קור תכלכל, דוק רסיסי קרח שרוי בכל יצירותיו.
ואמנם בביקורת על ספרו ״לדעת אישה״ כתבתי בבלוג שלי כך: ״הוא אינו אותנטי, הוא בלתי מושג 
וכך גם הדמויות בספריו, קפואות משהו, דקדקניות ונמנעות מלהביע רגשות. 
ההתאפקות הזאת קצת יצאה לי מהאף למען האמת ואני מאמינה שקיים קו כסף שבו אפשרי להיפתח כלפי הקהל מבלי לצאת נבזה או מבוזה ללא שפה נחותה החביבה כל כך על הסופרים המודרניים וללא פוזה של מלכת הקרח.
 אני מניחה ששינוי לא בא בחשבון אך רשמתי לי לקוראו במינונים נמוכים יותר על מנת למנוע נימול של הלב, חלילה״.
יש שני צדדים למטבע והצד השני אינו יכול להגיב כי נקרא לישיבה של למעלה אך גם ההסבר לכך מצוי בעדותה המצמררת, הראויה של גליה וחשוב לקרוא אותה כדי להבין את מגילת האיכה שלה.
לו יכולתי לאמצה אל לבי הייתי עושה זאת. אינני יכולה להתחיל לתאר מה עבר על האישה האומללה הזאת, בפרט משום שאני מגיעה ממשפחה חמה, אוהבת ובעיקר מפרגנת.
אני שמחה בשבילה שהחליטה לצאת מהארון, לפרוק את עולה ולנסות להשתחרר מתחושת האפסיות שלוותה אותה לאורך כל ימי חייה.
אין לי עוד מה להוסיף מלבד,
לעזאזל איתו.
לעזאזל עם האיש שכך פגע בבתו!

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על דבר שמתחפש לאהבה