הספר הוא אוטוביוגרפיה של המחבר על שנות נערותו ובחרותו ביישוב סג'רה (היום אילניה). הישוב התפרסם מהיותו אחד ממרכזי צמיחתם של תנועת "בר-גיורא" ו"השומר", ומכך שדוד בן-גוריון חי במושבה לסירוגין בשנים 1907-1909. אגב בן-גוריון למרות שהשתתף בשמירה והגנה על הישוב מעולם לא הוזמן להצטרף לאגודת "השומר" או "בר-גיורא". המחבר הגיע לסג'רה ב-1913 בהיותו בן שנה, כך שהביוגרפיה שלו מאוחרת יותר מהארועים ההיסטוריים שנסקרו מעל. המחבר כותב בעיקר על שנות 1920-1930 ומתאר את הווי המקום והחיים הקשים בו. התושבים במקום היו איכרים קשי יום ברובם והישוב היה מוקף בישובים ערביים רבים. הכפר הערבי השכן נקרא סג'רה הערבית וכך גם הישוב היהודי סג'רה היהודית, פירוש השם סג'רה בערבית הוא אילניה, וכך נקרא הישוב היום.
המחבר סוקר את המשפחות השונות שחיו במקום ואת בעלי התפקידים השונים, אך בעיקר יוצאת נפשו לעבודת האיכר אותה הוא מתאר בפירוט מתהליך החרישה ועד קבלת גרגרי החיטה. המחבר משתף אותנו בסיפורים וחוויות אישיות רבות ואף אינטימיות ובסוף הספר אף נותן עדכון מה מצבם הנוכחי של התושבים שגדלו איתו והיכן הם כיום.
הכתיבה היא בסיסית, אך התוכן מעניין והקריאה מהנה ומשכילה. מומלץ.














![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)


