ביקורת ספרותית על מסתורי בית שלושת הגגות מאת אגאטה כריסטי
ספר טוב

---

#
כשהייתי בערך באמצע הספר חיפשתי ביקורות עליו. הראשונה מהשתיים – בערך ארבע שורות – ציינה בשורה הראשונה את שם הרוצח...
בדרך כלל ספויילרים לא מפריעים לי. בכל זאת, לגלות את הסוף בספר מתח, זה טעם רע מאד. מה עלה בדעתה של כותבת הביקורת? ולשם מה היא חשפה את מה שהסופרת ניסתה לשמור בסוד?

אם להסתכל על חצי הכוס המלאה המידע הבלתי רצוי הזה איפשר לי לנסות לבחון את דרכי הסופרת לבנות את הסיפור שלה, לשחק מחבואים עם הקוראים ולהפתיע אותם בסוף הבלתי צפוי. מה אני אגיד לכם – כמו נוסחה מתימטית שמתחילה בתעלומה ובמספר כזה או אחר של פעולות התעלומה מותרת ומתבהרת והפיתרון מסתדר בהתאם לכללים אסתטי ומדוייק.

מדובר במשפחה בה הסב ממוצא יווני (מוצאו מאיזמיר מה שמוכיח שהסופרת לא דיקדקה בפרטים. איזמיר היא עיר תורכית אם כי, למען הצדק עם הסופרת, היא היתה שייכת ליוונים למשך שנתיים) והסבתא – שמתה מזמן - היתה בת למשפחה מהחברה הגבוהה האנגלית. הסב העשיר כקורח, נשוי לאישה הצעירה ממנו בשנים רבות. הוא חי עם בני משפחתו בבית גדול ומשונה. וכמובן נרצח לפני שאנחנו מכירים אותו. מי שמתאר לפנינו את השתלשלות העניינים הוא ארוסה של הנכדה, שהוא האיש חסר התווים שכל אחד מדבר איתו, משום מה.

הרבה מלים, משפטים, מאמרים ואף ספרים נכתבו על כריסטי. נראה שהיא עלתה על נוסחה ששירתה אותה (ואת קוראיה) יפה. בוויקיפידיה יש רשימה ארוכה מאד של מה שכתבה כריסטי והספר הזה אינו מופיע בה... * לאחר הערה של עמיחי ובדיקה נוספת - הספר מופיע בוויקיפידיה ושנת יציאתו לאור 1949. איתכם הסליחה על השגיאה.

ולאחר מה שאמרתי על כותבת הביקורת האלמונית, הסתכלתי על רשימת הפרקים המופיעה בפתח הספר ולתדהמתי שמות שני הפרקים האחרונים מכילים את הספויילר ההוא ואת סופו של הסיפור. עדיין אני חושבת שכותבת הביקורת עשתה מעשה שלא ייעשה. אבל ההוצאה לאור – היא הפושעת האמיתית.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מסתורי בית שלושת הגגות