ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 במרץ, 2021
ע"י Misskipod
ע"י Misskipod
זה מתחיל כסיפור מחוספס. מן אנקדוטה מחיי נהג מונית תל אביבי, שחושף את חייו הפשוטים/המפוספסים משהו.
בהמשך, מנסה 'שמונה-עשרה מלקות', להפוך למשהו שעמד ליד סוגת המתח, מן 'חסמבה לגילאי הארבעים העייפים', (כשיתכן בהחלט, שהאֶלִימֶלֶך זוּרְקִין שלהם, עבר מזמן את גיל שמונים).
מפה לשם, מתעייפים גם הקוראים (או אולי זו רק אני).
אז מה היה לנו?
בשפה בסיסית, יום-יומית, כולל "אחי", "סְפֶּצִית", שאר מרעין-בישין מילוליים ומגוון תיאורים מעשיים מדי, משתדל אסף גברון לעניין את הקורא במשימת בילוש. אלא שמקורה של המשימה במתח בינוני משהו, שמוגש כאן בטמפרטורת החדר במקרה הטוב ולצערי, לא מתגלגל אל שיאו.
בהתאם, ממש לא אכפת היה לי מי עשה למי (אם בכלל) ורמת העניין הנמוכה, אך קיימת רגעית, שליותה את הקריאה, נבעה בעיקרה מהרצון להבין איך יפתור עצמו הגיבור מאותה תעלומה/לא תעלומה שהוצגה כאן, לעוסה מתמיד. בבחינת, נשארתי רק כדי לראות עד לאן ירשה לעצמו הסיפור להגיע (או להתדרדר).
בניסיון לדבוק בסיפור אנקדוטלי/היסטורי למחצה, משלב גברון בין אותה משימת בילוש מטופלת בידי בלשים/לא בלשים ובין מגוון סיפורי רקע שלא מחזיקים מים או עלילה ראויה לשמה. עוד, נראה שכחלק מהנסיון לעבות את היצירה ולהוסיף לה נופך ואווירה, משובצים בה איזכורים ומידע לא קשור, שלא ברור איך הם מועילים להתקדמות העלילה.
"שלושה רוכבים על אופניים ירוקים של תל אופן חלפו על פנינו. שלושתם הרכיבו משקפי שמש". כאן תאלצו לבטוח בי, כשאצהיר שאין שום קשר בין משפט סתמי שכזה ובין התעלומה שעל הפרק (והיו נוספים).
למה ככה?
מכירים את זה כשספר עמוס תיאורי זמן, מקום ובעיקר אווירה, עד שלא ניתן לעלילה את המרחב לו היא זקוקה על מנת להתהוות בשקט? כשכל פעולה מתוארת בפירוט יתר, כולל חזרה עקבית ומעיקה, שמטרתה, כך אני מקווה, לוודא שכולנו מצויים באותו עמוד ולהשאיר אותי ערה.
מתברר ש'שמונה עשרה מלקות' מתהדר קשות בתופעה (ולא, למען הסר ספק, זה לא טוב).
התבלבלו...
המִישְלַב הלשוני מעורבב. מְשַלֵב ביטויים כמו "בשוגג" ו-"התקנתי לי אספרסו", עם "בתחת" ושאר בחירות ירודות משהו, שגרמו לי להרים גבה וגם שיחררו פיהוק חולף.
ואולי, למרבה הצער, ישאר איתי כאן משפט אחד מדוייק "לעשות ילדים זו רגרסיה מטורפת. הם עושים אותנו מפגרים. יאללה תביא צ'יריוס."
טוב, אולי רק בלי הצ'יריוס.
לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Misskipod
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
מעריכה את ההבהרה גדי :).
|
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
רק כדי להבהיר, הספר גרוע בעיניי, לא הסקירה.
|
|
|
Misskipod
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
גדי, תודה!
אני חושבת... |
|
|
Misskipod
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
פואנטה, תודה על ההמלצה.
ספק אם יתחשק לי לחפש שוב את גברון, אבל אולי... אי שם, רגע לפני שיגמרו הספרים. לגבי הבולדוג, חוץ מהעובדה שזה דימוי מצחיק ממש, הבולדוג כנראה יותר נגיש משור, אבל גם שור הולך. |
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אני אוהב את הקטילות שלך. בכל הקשור לספרי כלום את תעודת הביטוח שלנו.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
לפעמים לסופרים יש נטייה להרבות במידע לא שימושי
אולי לצורך "הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית", רק שבמקרה הזה ההשחלה נראית כמו פרסומת לתל אופן, ולא ברור מדוע נחסך ממך המותג/ים של משקפי שמש (מה שמזכיר לי קלטות של סבא טוביה שהיו מפוצצות בפרסומות של חטיפים וגלידות כי איך תסבירי לילד/ה שבתקופת התנ"ך לא אכלו *את זה*?) לזכותו של גברון ייאמר שהוא מתרגם מעולה, וגם 'מובינג' (היחיד שקראתי) היה טוב עד כדי המלצה, אם וכאשר תרצי לתקן את החוויה. נ.ב. למה דווקא בולדוג? מקרה פרטי ומרענן של שור הנדוש? |
|
|
Misskipod
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אלון, כל מה שכתבת נכון בהחלט.
אבל בינינו, you got me ב"...בולט כמו ביצים של בולדוג". זהו, לא צריך יותר, אני שלך :))). |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נקודה כואבת.
את הספר שלי אני כותב כבר כמעט חמש שנים, בהפסקות. כל העניינים שציינת בביקורת מדירים שינה מעיניי, פשוטו כמשמעו (האם מותר לכתוב "פשוטו כמשמעו?" המממ. ומה עם "מדירים שינה מעיניי"?). גם תיאורי זמן ואווירה שהם כביכול מין "פילרים" לא הכרחיים נותנים - כשהם עשויים טוב - לא רק זמני נשימה, אלא גם מין מוסיקה שהיא חשובה לטקסט גם אם לא קריטיים לעלילה עצמה. והמישלב? וואו. דונט גט מי סטארטד. על פניו, עניין פשוט. מעטים היכולים - והמנסים - לכתוב כמו עגנון, אבל אפילו אם ההחלטה המתבקשת כמעט היא לכתוב בעברית פשוטה ומדוברת, הרבה פעמים המישלב הזה פשוט לא מספיק, ואז צריכים לרדת או לעלות מדרגה גבוהה מדי, וזה בולט כמו ביצים של בולדוג. גם עכשיו, כשאני בשלהי תהליך העריכה עם עורכת מנוסה, אני מעשב את הטקסט ובכל קריאה נוספת (אחרי כמה עשרות קריאות דקדקניות) אני עדיין מוצא שיט שנשמע לי מזוייף, ואני לא מעז לחשוב מה יקרה אחרי שהספר יודפס ויהיה מאוחר מדי.
עניינית, אסף גברון הוא סופר נהדר בעיניי, ובדרך כלל הוא מצליח לעשות את זה ולכתוב ספרים מצויינים עם אמירות ושפה לא מזייפת. פה (אני רואה שקראתי את הספר לפני שלוש וחצי שנים ונתתי לו כמוך שני כוכבים מטעמים שונים) כנראה התפקשש לו. |
|
|
Misskipod
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
איכשהו, הטקסט עבר שיכפול והתערבב.
תיקנתי, תודה על ההערות:). דן, תודה! מאחלת נהגים משעשעים יותר (ואשר עשה אתמול עבודה מצחיקה נהדרת). יעל, תודה... צב השעה, אני לרוב מכוונת למשפטים איכותיים יותר, הפעם, עם הבלאגן בטקסט, זה עבד פחות. העיקר שסודר. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נראה לי שחלק מהטקסט הוכפל פה בטעות. חלק אחד מספיק כדי להנות מהביקורת...
|
|
|
צב השעה
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ומה עם משפט המחץ?
לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/ |
|
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
MISSKIPOD
ביקורת משעשעת כל כך ויחד עם זאת משכנעת. נראה שאשאר עם אשר, נהג המונית מ"ארץ נהדרת".
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
