ביקורת ספרותית על Letters from Burma מאת Aung San Suu Kyi
ספר טוב

---

ב-1993 במהלך הטיול במזרח אסיה הגעתי לבורמה כתרמילאי עם מעט מאוד מודעות פוליטית, ויזה מוגבלת לשלושה שבועות ורשימת אתרים לביקור. לבורמה יש הרבה מה להציע לתייר, החל באתרים התיירותיים המוכרים, המקדשים הבודהיסטים המעניינים, האמונה הייחודית לבורמה שכוללת שילוב של אמונה אנימיסטית בנאטס (Nats) ובודהיזם, יצירות האמנות המעניינות - עבודות הלַכָּה (Lacquerware), שטיחי הקיר הרקומים (Tapestry) האריות המכונפים (Chinthe) ותיאטרון הבובות, אך מעל הכל מה ששבה את לבי הוא אופיים הידידותי והלבבי של הבורמזים, אשר ניחנו בתום נדיר שלא נתקלתי בדומה לו בשום מקום אחר במזרח או בכלל.

הסקירה הזאת נכתבה לאחר שנודע דבר מעצרם של אונג סאן סו צ'י מזכירת המדינה בבורמה (ראש הממשלה בפועל) ונשיא בורמה U Win Myint ב-01.02.2021 בידי כוחות הצבא בראשות הרמטכ"ל Min Aung Hlaing. החשש שמצב העניינים בבורמה לא יהיה תקין עלה כבר לאחר שהצבא הכריז על תוצאות הבחירות של נובמבר 2020 כמזוייפות.

הפעם התירוץ למעצרה של אונג סאן סו צ'י היה האשמתה בייבוא לא חוקי של מכשירי ווקי־טוקי שנמצאו בביתה. על פי הדיווח בעיתון "הארץ" מתאריך 16.02.2021 אף נעשה שימוש יצירתי במגיפת הקורונה כדי לטעון שאונג סאן סו צ'י והנשיא הפרו את סעיף 25 של החוק לניהול אסונות טבע, שמאפשר להעמיד לדין את מי שהפרו את ההגבלות לבלימת המגפה. העונש הקבוע בחוק לעבירה זו הוא עד שלוש שנות מאסר, אולם מועצת השלטון הצבאית שינתה בשבוע הקודם את חוק העונשין במדינה כך שיאפשר הארכות מעצר ללא צורך באישור שופט. מקריאת הספר הזה ולנוכח ההסטוריה של בורמה המודרנית, נראה שהאשמות מגוחכות כאלה בהחלט יכולות להסתיים בתקופות מאסר ממושכות.

רקע
-------

המצב החברתי, הכלכלי והפוליטי בבורמה הוא מסובך. תושבי בורמה משתייכים לעשרות קבוצות אתניות שונות, ביניהם הרוב הבורמני, ובנוסף בני שאן, מון, קארן, צ'ין, קאצ'ין, אינת'ה, מיאו ועוד. בעת קבלת העצמאות בבורמה בינואר 1948 נחתם הסכם בין חלק מהשבטים שצידדו באחדות ואשר השאיר פתח להפרדות כעבור עשר שנים, בעוד שבטים אחרים המשיכו להתנגד לשלטון באופן פעיל.

למרות הבעיות הרבות, בורמה הצליחה לקיים דמוקרטיה מ1948 עד ההפיכה הצבאית של גנרל Ne Win ב1962, אשר בה הדיח את ראש הממשלה הנבחר U Nu , הקים מועצה מהפכנית, הכריז על עצמו כראש הממשלה והקים את המפלגה הסוציאליסטית BSPP (Burma Socialist Programme Party) ששלטה עד 1988 כמפלגה יחידה המותרת על פי החוק, בהמשך היא חזרה בתחפושת כ- NUP (National Unity Party). שלטון החונטה הצבאית בראשות Ne Win נמשך עד 1988 עם הפרעות מעטות יחסית.

ב-1988 החלו הפגנות של סטודנטים על רקע חוסר הדמוקרטיה והמצב הכלכלי, במהלכן נורו למוות אלפי מפגינים. Ne Win והיו"ר החדש של BSPP שהחליף אותו, ד"ר Maung Maung, ביטלו את החוק הצבאי והבטיחו משאל עם ובחירות למערכת רב מפלגתית. כאן משתלבת אונג סאן סו צ'י, בתו של אונג סאן, אשר נחשב לאבי האומה המודרנית שהקים את הצבא הבורמזי והנהיג את המאבק בקולוניאליזם הבריטי, אך נרצח ולא זכה לראות בעצמאות ארצו. אונג סאן סו צ'י נישאה לבריטי וחיה במשך שנים רבות בבריטניה, בה גם נולדו ילדיה. היא הגיעה לבורמה ב-1988 כדי לסעוד את אמה החולה ובפרוץ המהומות החליטה להקים יחד עם כמה שותפים לדרך את הליגה למען הדמוקרטיה NLD (National League for Democracy) , שמטרתה להביא לדמוקרטיה בבורמה בדרכים לא אלימות, כדוגמת מאבקו של מוהנדס קארמצ'אנד גנדהי בהודו או של נלסון מנדלה בדרום אפריקה (בראשית דרכו). הרמטכ"ל Saw Maung תפס את השלטון, הקים את SLORC (State Law and Order Restoration Council), ופיזר את הפרלמנט וגופי שלטון נוספים.

ב-1989 SLORC הכריזה על חוק בחירות חדש, שמה את אונג סאן סו צ'י במעצר בית, ומנהיגים מרכזיים אחרים של ה-NLD הושמו במעצר בית או נאסרו. למרות התנאים הקשים, עדיין זכתה מפלגתה של אונג סאן סו צ'י ב82% מהקולות בבחירות של מאי 1990. הצבא סירב להעביר את השלטון למפלגת NLD, ואונג סאן סו צ'י נשארה במעצר הבית במשך שש שנים עד לשחרורה ביולי 1995.


אודות הספר
--------------

הספר כולל 52 מכתבים שבועיים שכתבה אונג סאן סוצ'י לעיתון היפני Mainichi Shimbun מנובמבר 1995 עד דצמבר 1996 ומתוכם עולה דמותה של מנהיגה חזקה ומיוחדת. היא היתה יכולה לעלות על מטוס בכל רגע ולחזור אל חיי הנוחות שלה בבריטניה יחד עם בעלה וילדיה, אך העדיפה להשאר בבורמה ולהיאבק למען השגת הדמוקרטיה עבור בני עמה, תוך הקרבה עצמית של החופש האישי שלה וניתוק מבני משפחתה. היא אפילו לא נכחה בהלוויתו של בעלה, משום שחששה שהשלטונות לא יאפשרו לה לחזור לבורמה.

המכתבים מגוונים ונותנים לקורא לטעום קצת מהאוירה בבורמה ומחייה האישיים, כולל מידע על בודהיזם, מנהגים, חגים ואירועים שבהם נכחה. אנחנו חווים דרכה את המהמורות בדרכים המשובשות, את עליצות החוגגים, את היחס לנזירים, את השפעת המצב הכלכלי על הבורמזי, את תחושותיו באינטראקציה עם משרתי הציבור ואף את החוויות הנסבות סביב גג ביתה הדולף. החלק המעניין ביותר והעיקרי מבין המכתבים מתייחס למצב הפוליטי בבורמה תחת שלטון החונטה הצבאית. אונג סאן סו צ'י מיטיבה לתאר את תחושותיהם וגורלם של הפעילים למען הדמוקרטיה במצב שבו זכויות אדם הן מושג שאין לו הרבה משמעות, והשלטון יכול לעשות באזרח כרצונו, ללא הגנה משפטית ראויה, אם בכלל. נציגי השלטון יכולים להגיע באישון לילה לביתו של אדם, לקחת אותו לחקירה וייתכן שישוחרר תוך כמה ימים, אך ייתכן שהפעם הבאה שבני משפחתו יזכו לראותו תהיה רק לאחר שנים או בהלוויתו כאשר השלטונות יטענו שנפטר ממחלה או שהתאבד. בבורמה יש "פטנט" ייחודי שנועד להשאיר במאסר את מי שהשלטונות אינם חפצים ביקרו. כך, למשל, אדם שנידון לתקופת מאסר של שלוש שנים יכול למצוא את עצמו לקראת סוף תקופת המאסר נשפט שוב על אותה ה"עבירה" ונידון לתקופת מאסר נוספת של שבע שנים ואף יותר.

אונג סאן סו צ'י היא בודהיסטית אדוקה, ונראה שהיא נוטה לראות את חצי הכוס המלאה בכל מצב. על אף כל המאורעות הקשים שהיא ואנשיה חווים, היא לא נוטה לרחמים עצמיים, עדיין מחזיקה בדיעה שאהבה (metta) ואמת (thissa) מניעים את האנשים יותר טוב מאשר כל דרך של כפיה, ואף שומרת על חוש ההומור שלה. נראה שחלק גדול מהעם תומך בה וחש שבאמת איכפת לה ממנו. הקשר שנוצר בינה לבין העם נראה כקשר רגשי ואולי אפילו אימהי. תומכיה מגיעים בקביעות לשמוע את דבריה ולהתייעץ עימה, על אף הסכנות הכרוכות בקשר איתה תחת השלטון הצבאי הרודני.

כששואלים את אונג סאן סו צ'י את השאלה, שכנראה עולה בראשו של כל מי שהכיר את העם הבורמזי, איך ייתכן שמתוך עם כל כך ידידותי, מכניס אורחים ובעל חוש הומור עלה משטר ברוטאלי ורודני, נראה שגם היא מתקשה לתת תשובה ברורה. היא אומרת שבארצה היא מוצאת יותר חום אנושי, אהבה ולבביות, עדינות, אומץ ואיכפתיות מאשר במקומות אחרים בעולם, אך בסופו של דבר גם אלה שמפגינים שנאה, נקמנות וזעם הם בורמזים מאותו העם.


התפתחויות שחלו לאחר כתיבת הספר
--------------------------------------------

בהתחשב בכך שהספר פורסם ב-1997, הוא יכול להיחשב כספר הסטוריה, אך המעצר האחרון של אונג סאן סו צ'י מצביע על כך שמה שמתואר בו עדיין אקטואלי, כאשר הצבא מעוניין להמשיך להחזיק בשלטון בכוח ולא להעביר אותו למפלגה הזוכה בבחירות תוך שימוש בתירוצים שונים ומשונים והמשך הפרת זכויות האדם בכלל, ושל הפוליטיקאים בפרט.

מאז נכתב הספר אונג סאן סו צ'י הושמה במעצר בית ושוחררה ממנו לסירוגין מספר פעמים והגיעה לכ-15 שנות מעצר בית נטו במצטבר:

לאחר שחרורה ב-1995, היא הושמה שוב במעצר בית בספטמבר 2000 ושוחררה רק במאי 2002.

במאי 2003 היא נעצרה לאחר התקפה על שיירת כלי הרכב שלה בידי כ-5000 חמושים, אשר אורגנו על ידי השלטונות. בהתקפה זו נהרגו כ-70 מאנשי ה-NLD (הארוע מוכר כ- Depayin Massacre). אונג סאן סו צ'י הוחזקה במעצר סודי במשך למעלה משלושה חודשים ולאחריו הועברה למעצר בית. מדי פעם האריכו את מעצר הבית ללא נימוק ברור, או שהשתמשו באמתלה כלשהי של הפרת תנאי מעצר הבית, כגון בשל הגעת צעיר בריטי בשחיה אל ביתה במאי 2009 (אירוע השגת הגבול May 2009 trespass incident), שבעקבותיו האריכו את מעצר הבית שלה, אך היא שוחררה ב-2010 בהוראת הנשיא Thein Sein.

מאז 2010 היה נראה שנעשים צעדי רפורמה דמוקרטיים - מלבד השחרור שלה ממעצר, ניתנו חנינות לאסירים פוליטיים, נחקקו חוקי עבודה המאפשרים להקים איגודי פועלים ולשבות, והותר למשקיפים לנטר את תהליך בחירות הביניים ב-2012.
הבחירות של נובמבר 2015 השיגו לNLD רוב בשני בתי הפרלמנט, וב-2016 אונג סאן סו צ'י מונתה לתפקיד חדש שהומצא עבורה - "יועצת המדינה" (ראש הממשלה בפועל) - התפקיד החדש איפשר לעקוף את שינויי החוקה שיצר הצבא ב-2008, אשר מנעו ממנה לקבל את תפקיד ראש הממשלה משום שילדיה אינם נתינים בורמזיים.

בבחירות של 8 בנובמבר 2020 מפלגת NLD של אונג סאן סו צ'י זכתה שוב ברוב, אך הצבא החליט שהבחירות זוייפו.

כאמור, ב-1 בפברואר 2021 אונג סאן סו צ'י נעצרה, והצבא תפס את השלטון שוב. עד עתה קשה לומר שהמאבק הבלתי אלים הצליח להביא לדמוקרטיה בבורמה, למרות שהיו שינויים מעודדים. הרמטכ"ל יכול להחליט בכל רגע להדיח את הממשלה הנבחרת בתירוצים מתירוצים שונים, לעצור כל אדם ולהחזיקו במעצר לזמן בלתי מוגבל, ללא גישה לבני משפחה או לעורך דין. הצבא גייס אנשים לעבודות כפייה של סלילת כבישים, הקמת מחנות צבא ואף אילץ ילדים להצטרף לשורותיו כחיילים. חוסר האחדות בקרב הקבוצות האתניות השונות המרכיבות את בורמה מנע עד היום יצירת כוח משמעותי דיו בכדי לעמוד מול הצבא. בהתחשב בכך שאונג סאן סו צ'י בת 75, ספק אם תזכה לראות את בורמה הופכת לדמוקרטית.

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על Letters from Burma