ביקורת ספרותית על כשהגשם יורד מאת ליסה דה יונג

---

אומרים שהעולם שייך לצעירים. צעירים רבים נוהגים לחשוב שכל החיים לפניהם. הספר היפה והעצוב הזה בא ומוכיח שאין זה תמיד כך.
ישנם צעירים שחייהם פתאום נעצרים, אם מטראומה, אם ממחלה ויכול להיות שגם מרגשות אשמה, שאגב לא תמיד מוצדקים.
מצד שני ישנה תרופה שיכולה לגרום לחיים לנוע שוב והתרופה הזו באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במשפט הבא: "אמרתי לך שכל כוכב בשמיים נברא למענך וזה נכון, את מאירה את העולם שלי גם ברגעים הכי חשוכים".
את המשפט המובא לעיל, אומר אשר לקייט. אבל כל אוהב באשר הוא, יכול לומר זאת לאהובתו וזה עדיין יהיה נכון ואמיתי.
אשר האיר לקייט את עולמה בזכות אהבתו לה ומחזיר אותה לדרך הנכונה. קייט חוזרת לחייך, חוזרת להעז לאחר שנתיים בהן הייתה בודדה ומסוגרת בעקבות טראומה שחוותה. אבל אז מתגלה לה דבר נורא והגלגל מתהפך. כעת היא צריכה להיות האדם התומך, המעניק, החזק, עבור אשר. האם היא תצליח לעמוד במשימה כבדת משקל זו?
עוד מי שחייו נעצרו בסיפור זה הוא בו, שאהב את קייט עוד בהיותם ילדים והמשיך לאהוב אותה גם כשהתבגרו, אך כאמור בעקבות הטראומה קייט השתנתה והרחיקה אותו מעליה מבלי שהוא יודע דבר ומבלי שהבין מדוע.
היחיד שהצליח לחדור את חומות ההגנה של קייט היה אשר, אבל כאמור גם אצל אשר המצב מסובך.
מה יהיה על קייט? האם תצליח להשתמש בתובנות ובכלים שהעניק לה אשר, גם אם לא בטוח שיוכל להישאר איתה לנצח?
מה קרה לאשר? מהו הסוד שהוא חושש כל כך לחלוק עם קייט?
ומה יהיה עם בו, האם יצליח בסופו של דבר לזכות באהבת חייו?
סיפור מרגש, על שני בחורים, שתי אהבות גדולות מהחיים ובחורה אחת שלמדה דבר או שניים על החיים , למידה אשר החדירה בה רצון עז להתגבר ולצאת מהחושך אל האור.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על כשהגשם יורד