עד הסוף בערך כמו הספר הראשון. למרות שמהלך האירועים צפוי הסוף שלו מצויין. נותן קצת חשק לקרוא את השלישי. מעבר לכך ככל שרציתי הספר הראשון עדיין מתעלה עליו מכל בחינה. לדעתי ספר טוב אך לקח לי הרבה זמן לקרוא אותו. חוזר על עצמו הרבה פעמים וללא המקוריות של הספר הראשון. אם כבר התחלתם או מתכננים לקרוא אותו הייתי ממליץ על אורך רוח במיוחד בהתחלה החלשה יחסית בעיני.

הספר עוסק בחיים של לאחר המוות. מה קורה כאשר מתאבדים. הגיבור, לאחר שלקח את חייו עובר לעולם הבא. שהוא מאד דומה לעולם שלנו עם טיפה הבדלים מינורים. וזהו. אין הרבה מה לומר מעבר כי באמת שלא קורה שום דבר מיוחד בספר. אם לא העובדה שהספר משתדל לתת הרגשה שאנו נמצאים במקום מיסטי ומיוחד בעולם החדש שום דבר לא ממש קורה. הכתיבה שטחית ולא ממש מרשימה. הגיבור עובר מאין מסע אבל גם הוא לא ממש מעניין. הדמויות רדודות ויש הרגשה שלפעמים השפה מאד ילדותית. מהכרותי עם הסופר זה פשוט סגנון הכתיבה שבו הוא משתמש.

אנסה לא לקטול את הספר לגמרי אך לא אהבתי.
יש לי תחושה שהספר היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח אם רק היה מושקע טיפה יותר מאמץ לספר סיפור בעל תוכן ולא סתם חוט עלילה עם דמויות שאין איתם כל הזדהות ולבסוף הספר נגמר ללא שום סיום משמעותי.

הרעיון דווקא מאד מקורי ואני מעריך את הכישורים של אתגר קרת. אבל הספר לא עניין אותי.
ומכיוון שזה הספר השלישי שלו שאני קורא אני כבר מכיר את הסגנון והשפה שלו. לא מרשים אבל חבל מאד על יכולות מבוזבזות של אדם מאד מוכשר. (קרת). ספר בסדר ולא יותר. נקודות בונוס על המקוריות ונקודות מינוס על ההחמצה.

הנושא חשוב ומעניין הביצוע והכתיבה מאד לא מחמיאים לסופרת. או שזה התרגום הקלוקל. בכל מקרה. לא ממליץ על הספר כלל.

הספר קצר וקליל. מצחיק לפעמים. מוזר לפעמים ומקורי לפעמים. הסיפורים קצרים מאד. חלקם ממש טובים חלקם ממחזרים נושאים שנכתבו כבר. ויש מלא הומור שחור על עצמו. אבל באופן כללי הסגנון של קרת הוא שלו ועם הכישרון לא ניתן להתווכח. הספר לא בוטה יתר על המידה אבל קרת לא חוסך בתיאורים גסים והתייפיפויות לעיתים. לפעמים הכתיבה מרגישה מנותקת. בדיונית ולפעמים זה נראה כאילו הוא קצת מדבר על עצמו. אני אהבתי את הספר. הוא התלווה לספרים אחרים שאני קורא מכיוון שהטקסטים קצרים. ספר טוב. היה שווה קריאה אבל לא מתאים לכולם. רק מי שמתחבר לסגנון שלו. ממליץ לנסות. אני נהניתי מרובו. למרות שהרגיש לי טיפה חוזר על עצמו בכל מיני מקומות

(אולי יש טיפה ספויילרים. אם כן זה לא בכוונה).

טוב אז כבר מההתחלה אהבתי את הספר. דמותה של קטניס שובה את הלב. וכך לאורך כל הספר. אנחנו ביחד איתה רועדים בגשם בזירת העימות או צדים ביער עם הקשת שכה אהובה עליה. הייתה לי הרגשה שפיטה היה קצת פספוס בסוף. אבל אני משער שהכל יובהר בחלק השני (או השלישי). הרגשתי טיפה בבאסה מהסוף. השתלשלות האירועים מרגע הסיום בזירת העימות עד סוף הספר היו קצרים מאד. ואולי זה רק בגלל שהדברים ממשיכים בצורה ליניארית בחלק השני. וגם הקרב הסופי היה טיפה מזורז. אהבתי את סיפור האהבה כביכול בין קטניס לפיטה. וגייל שתמיד נמצא במחשבותיה של קטניס. כאילו היא עדיין חייבת לו משהו. הכי אהבתי אבל את ההתחלה של הספר. ביער. לא יודע למה. סתם ככה. הספר נהדר. ממליץ בחום. הרבה אקשן והרפתקאות. לא חסרים גם תיאורים יפים של הקפיטול. ושל פאנם. באופן כללי הייתי נותן לו ציון טוב מאד. ואולי אפילו מצויין. :)

אני ממשיך לחלק השני :))

היה לי אותו. לא זוכר מה עלה בגורלו. לא אצלי כעת אבל קראתי אותו בערך 3 פעמים.
מד"ב חמוד עם קצת מסע בזמן וחתול מרוט אוזניים. חבורה של ילדים מסתבכת בקצת צרות.
זהו ספר לילדים\נוער. אין בו אלימות שפה בוטה והוא מיודע לכל גיל והוא נפלא.
גם השני johnny and the dead חמוד אבל את זה אהבתי יותר. בקיצור מומלץ.
במיוחד לאלא האוהבים את הסגנון של פראצאט ולא אכפת להם לקרוא ספר קליל לנוער :)

איזה ספר נפלא. התרגום עילאי. השפה עשירה. והספר עצמו מלא הומור ויצירתיות שממש קשה שלא לאהוב אותו. דירק גנטלי הבלש ההוליסטי שבא להציל את העולם בעזרת קצת תושייה כובע רחב שוליים וקצת פיצה גם לא תזיק. הבלש ההוליסטי בספר שהוא לא סתם עוד ספר מד"ב הומוריסטי. הוא ספר נפלא. ותודה ענקית לכל מי שעזר להוציא אותו לפועל. אני מרגיש שמחובתי לתת פה קרדיט כי באמת התרגום נפלא. ועושה חשק לעוד. נראה לי אקרא אותו שוב בזמן הקרוב. סתם בגלל שהוא כזה טוב. :)

מה עוד אפשר להגיד על הספר הנפלא הזה שעדיין לא אמרו כבר רבים וטובים לפני. אבל אנסה לתמצת מה שלי היה חשוב ולמה אהבתי את הספר: אשר מתחיל בתור מסע הרס קטלני ע"י בן אנוש פרימיטיבי אשר הגיע מהביבים ונהפך לאט למכונת מלחמה הרסנית ולבסוף לאמן דו פרצופי ורוצח אינטליגנט ומיומן והכל מונע ע"י מסע נקמה נגד מי שהשאיר אותו להירקב ולמות לבדו בחלל. יכולת המסע ע"י המחשבה אף שאינה מקורית נפרסת פה עם כמה חידושים מרעננים. התיאורים של הסבל שחווה הדמות הראשית. המסע הארוך שהיא עוברת והעומק של הרגשות והייסורים הנפשיים שמלווים אותה לכל אורך הספר. וכל אלו רק לשם נקמה גרידא. יש עוד הרבה מה להגיד על הספר. המסע האפי שעובר הגיבור מרשים. העלילה הדוקה. אתה מקווה שאתה יודע לאן הכול מוביל. והסוף בלתי נמנע. אותי הספר הרשים. קראתי בשקיקה. ממש ממליץ לאוהבי המד"ב. אבל לא רק. ספר מיוחד לטעמי. סיפור מקורי וביצוע נפלא.

מה אפשר להגיד על הספר. מותו הטראגי של המחבר לפני שזכה בפרס פוליצר. אימו שניסתה שנים להוציאו לאור. או פשוט שהספר מבריק. פנינה של הומור שלא מפסיק להפתיע אף לשנייה. הדמויות מטורפות ותלושות מהמציאות שכבר מתחיל לכאוב בצד שצוחקים. ההומור שנון ואוטנטי בסגנון ניו אורלינס. (חלק מהסלאנג והדיבור של הדמויות) הסיטואציות ביזאריות להחריד וכל הסיפור מתרחש בניו אורלינס. ביתו ומשכנו של הסופר ז"ל. לא יצא לי לקרוא בעברית. קצת קשה להשיג אז אין לי דרך לדעת על טיב התרגום. אבל מי שלא מפחד מקצת אנגלית. רוצו לקרוא. מהרררר.