ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שבת, 9 בינואר, 2021
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
באופן שהולם את שם הספר, כך גם אצלי. ברחתי מהספר הזה שיצא לעולם בערך כשאני נכנסתי לתפקיד האימהות, ועוד לבן זכר בארץ הקודש. אמרו לי, זה כמעט ולא עוסק באימה כמו באימהות. ואני אמרתי לא לחינם העברית מקרבת את שתי המילים הללו. האם אצליח לשאת את גרוסמן מקלף לי את העור בשתי האזורים הכל כך פגיעים ולהישאר מסוגלת לגדל ילדים, שלא לומר גם בנים זכרים, במרחב הנוכחי שטרם נפרש עליו שלום כלל עולמי?
ובכן. טיעוניי החזיקו יפה זמן ניכר, אך למגיפות עולמיות יש את דרכן לפתוח סדקים היכן שחשבתי עצמי לרהוטה. כך נקלעתי עמוק לתוך הספר, קריאה אינטנסיבית, בלתי נשלטת כמעט, עד עתה.
פתיחת הספר גאונית בעיני ומתחילה בגיל ההתבגרות (13-14) אצל נערה ונער (ועוד נוכח נפקד) חולים מאוד, הוזים מרוב חום, נמצאים בבידוד (מצלצל מוכר?) בבית חולים כמעט נטוש, עקב מלחמה בהולה שנשאה עמה צוות רפואי ומוקד עניין הלאה מהם. ההיכרות בין אורה ואברם, שילוו את ספר זה לכל אורכו, מתחילה מהאזור המסוייט וההזוי. משל מרתק וחזק לגבי החיים במזרח התיכון שלנו. גרוסמן טווה עלילה שכאמור הצליחה להחזיק אותי לאורך כל הספר, ועם זאת הספר אינו חף מביקורת.
יש לגרוסמן נטייה, לא רק כאן אבל פה במיוחד העיקה עליי, לחנך את קוראיו לאג'נדה הפוליטית שלו. זו לא שאלה מהי עמדתי הפוליטית כרגע, אני עייפה מנסיונות לחנך אותי. בטח לא כשאני באה לקרוא ספר. הלו. אתם מבינים.
עניין נוסף הוא הפלקטיות של דמויות המשנה בספר, מן סטריאוטיפים הכי שטחיים שניתן לערבים / דתיים לאומיים / חוזרים בתשובה, או כל מה שגרוסמן איננו. התאכזבתי. אם אתה בוחר לומר לנו משהו על מורכבות בלבנט, אנא ממך מר גרוסמן, החל מעצמך במטותא.
מעבר לזה אפשר לומר אי אלו דברים נוספים, אך פחות חשוב. לאוהבי גרוסמן אפשר יהיה לשאת חוסר מושלמות שמתוגמל בכנות פנימית,
מתלבטת מה לומר לכם, אם להמליץ או לא. זה בטח לא אחד המצטיינים של גרוסמן, ועם זאת, החיים כאן משלימים לא רע את החורים ברשת.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אני חושב שזהו אחד מהספרים הטובים שקראתי בחיי - אגב ראיתי את ההצגה וגם היא אחת מהטובות ביותר שעלו אי פעם .
לגבי החינוך, אני לא חושב שגרוסמן מנסה לחנך, הוא פשוט מתאר מציאותת ישראלית, העצוב הוא שגרוסמן מבלי שהתכוון הפך להיות חלק ממנה לקראת סיום כתיבת הספר.
|
|
אורן
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
גם אני חשבתי שהוא טוב ועדיין רחוק מלהיות מה שעשו ממנו.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
לא שכחתי, פשוט לא קראתי.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מורי, שכחת את "איתמר מטייל על קירות" :-)
את "נופל מחוץ לזמן" אני דוחה לזמן המתאים. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אתי החיים משחק הרבה, מישהו לרוץ אתו, יש ילדים זיגזג, ספר הדקדוק הפנימי, בגוף אני מבינה, מומיק.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
שני למאיר שלו? אני תופסת אותך במילה.
קראתי רק שניים מספריו, וראיתי את ההצגה סוס אחד. זו לא היכרות עמוקה מספיק. על מה היית ממליץ? |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מוריה, גרוסמן הוא מכותבי השורה כראשונה מבין כותבי המקור, שני רק
למאיר שלו.
|
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
זרש
לא קראתי ספר זה אבל התרשמתי מאד מספרים אחרים שלו שלא היו נגועים באותם נגעים עליהם את מצביעה בביקורת המצוינת שלך על ספר זה.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
גרוסמן תמיד היה רק בסדר. עבורי.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
זק, אל תסחף.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אשה בורחת אינו מופת.
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
פרפ״צ, זה כל העניין...
מבחינתי רוב הקטילות של מורי, כמוהן כהמלצות חמות :) |
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מורי, אתה נוטש יותר מדי ספרי מופת :-)
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
גם אני נטשתי אחרי עמוד 80.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת