ביקורת ספרותית על האחת - המועמדת #3 מאת קיארה קאס
ספר טוב

---

״האחת״ הוא הספר השלישי בסדרת ״המועמדת״ וזה שמסיים את סיפור הבחירה של מקסון. השיא של הטרילוגיה מגיע בספר הזה - לא חסר בו כלום: רומנטיקה, ריבים, מתח, אהבה, אקשן. וגם מוות. קיארה קאס הצליחה לבנות סיפור מעניין ומרתק עם הרבה הפתעות ותפניות בעלילה, מתוך מסגרת סיפור שהתחילה קצת משעמם - שהנסיך בוחר מישהי אחת מתוך 35. הכי אהבתי את ״האחת״, ולדעתי הוא הטוב ביותר בסדרה.
מבין כל הספרים, הוא הכי הצליח להפתיע אותי.

~אזהרת ספוילרים~

הרי בספר הראשון - היה את כל ההתחלה (ואני תמיד פחות אוהב התחלות, אני יותר אוהב כשהעלילה כבר התקדמה), שאמריקה נרשמת לתחרות, פוגשת את מקסון ואת שאר הבנות, מגלה שהשירות של אספן בצבא זה להיות שומר בארמון, היא בוגדת במקסון איתו ולא בטוחה את מי היא מעדיפה.
בספר השני - היו יותר תקיפות של מורדים, היה את נשף המסכות, עוד שיחות וריבים בין מקסון לאמריקה, סלסט העלתה את רף התככים שלה, סודה של מארלי נחשף (הבגידה במקסון עם שומר בארמון) וההלקאות בפומבי, אבא של מקסון רוצה שאמריקה תעזוב, ולבסוף - אמריקה מטפלת במקסון שנפצע מתקיפות המורדים והם מתקרבים.

בספר השלישי - אמריקה ומקסון מתחברים למורדים הצפוניים ומעוניינים בשיטת ביטול המעמדות, וכשהם יוצאים מהארמון יורים באמריקה! כמה זה מוסיף לספרים! יש חשש שהיא תמות. בסוף הרופאים טיפלו בה והיא נשארה בחיים.
הופתעתי כל כך שאבא של אמריקה מת, זה ממש העלה את רמת המתח בספר, שלא יודעים מה הולך לקרות כל רגע.
היה עוד משהו מעניין - מצד אחד מקסון רוצה לבחור את אמריקה, ומצד שני אביו לא מסכים. אם כך, קיארה קאס חשבה שהפתרון לכך יהיה פשוט: שאביו ייהרג מתקיפות מורדים. זה גם יוצר עוד עניין בספר, כי זה היה משעמם אם לא היו הרוגים. גם אמו של מקסון נהרגה, לכן הסיפור מסתיים כשמקסון הוא המלך. אבל למה להרוג את סלסט?! כמה אהבתי את סלסט! בסוף היא הייתה כל כך טובה, והתנצלה בפני הבנות על מה שעשתה להם, אז למה להרוג אותה? זה היה לי עצוב ברמות. גם זה יוצר עניין בספר.
עוד בעיה: כל הטרילוגיה אספן מאוהב באמריקה, ולכן זה מסבך את עניין הבחירה - משולש האהבה בין אספן, אמריקה ומקסון. הסופרת רצתה שבסוף מקסון ואמריקה יהיו ביחד. אז איך היא תיפטר מאספן? גם בדרך פשוטה: הוא מתאהב בלוסי, המשרתת של אמריקה. זה נראה פשוט ולא אמין, אם כי אני תוהה אם הייתה דרך טובה יותר לסיים את משולש האהבה הזה. אני חושב שלא.

אז כן, סוף סוף מקסון בוחר באמריקה, וגם היא התאהבה בו, וזה מה שנקרא סוף טוב הכל טוב. אם הוא היה בוחר במישהי אחרת, הסיפור היה קצת חסר טעם, כי מסופר מנקודת המבט של אמריקה, אז איפה ההיגיון אם הוא יבחר במישהי אחרת אחרי 900 עמודים... עדיין זה לא היה לגמרי צפוי. חשבתי שזה יקרה רק בערך מאמצע הספר השלישי.

היו עוד עלילות בספר, למשל ההתקרבות של אמריקה לשלוש הבנות שנותרו בתחרות: סלסט, קריס ואליס. בנוסף טקס ההרשעה, שבו היו צריכות לתת עונש מאסר לעניים שגנבו, ותסמכו על אמריקה שהיא לא תלך נגד המצפון שלה ותפתור את זה בדרך הכי טובה שאפשר, ובלית ברירה תעצבן את המלך קלרקסון.
בספר הזה היחסים בין מקסון לאמריקה כל כך הפכפכים שכבר תוהים בשלב מסוים אם הם באמת יהיו ביחד בסוף.
גם שיטת המעמדות בוטלה, לכן הסוף טוב ולא מאכזב.

הקריאה קלילה ובלי הרבה מחשבה, והספר נועד להנאה. מי שקרא את שני הספרים הקודמים, אין סיבה שלא ימשיך לשלישי - הוא לא איכזב אותי והופתעתי כמה פעמים. הסופרת עשתה טריק שיווקי: מי שקרא את הספר הראשון, כנראה ירצה להמשיך לקרוא את שני הספרים הבאים כדי לדעת במי מקסון בחר ולמה. זאת לא משימה קשה כי הספרים קלים לקריאה.
כמו שכבר כתבתי בביקורות הקודמות שלי, המועמדת היה יכול להיות ספר אחד, אז יש כמה קטעים משעממים בשלושת הספרים ושיחות שחוזרות על עצמן. עדיין סיימתי לקרוא מהר את הספרים.

נתתי 4 כוכבים כי היה כל כך קל ומהיר לקרוא את הספר, וצורת הכתיבה והעלילה גרמו לי לקנות ולקרוא את כל הסדרה. בין קריאת ספרים ״רציניים״, כיף מדי פעם לקרוא משהו כזה.

תהנו מכל רגע משלושת הספרים הראשונים, כי אם תמשיכו לספר הרביעי - אתם תתגעגעו לתקופה הזאת.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על האחת - המועמדת #3