ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 באוגוסט, 2020
ע"י סדן
ע"י סדן
עם מאיר שלו קרה אצלי משהו משונה. כבר לפני שנים הערכתי אותו מאוד כעיתונאי נפלא (כשעוד עבד בעיתונות) אבל דווקא כסופר חשבתי איכשהו שהוא איננו מדבר אלי... בסופו של דבר, באופן מוזר למדי, כשהתחלתי לקרוא את ספריו, התפעלתי מהם! קראתי בתחילה משום-מה, את ספריו החדשים יותר ודווקא בשנים האחרונות, אני קורא את הספרים היותר ישנים שלו. כי היום אני חושב ששלו הוא סופר ברוך-כישרונות וידע! והוא לא רק עיתונאי טוב אלא בהחלט סופר טוב. בדומה ל"רומן רוסי" שאותו סקרתי כאן לפני זמן מה, יש לשלו בספרו זה "פונטנלה", "אב- טיפוס" ו"מודל לחיקוי" והוא כמובן, "מאה שנים של בדידות" ההוא של גרסיה מארקס הנפלא... גם שם וגם בשני הרומנים הללו, יש עיירה מיתולוגית שבמקרה הישראלי הופכת להיות "כפר מיתולוגי", בתיאורים מלאי דמיון ופנטזיה! אלא שבמקרה של "פונטנלה" הדגש הוא יותר על משפחה רב-דורית מאוד מסוימת, שהמספר שהוא אחד מבניה – הוא מספר עליה בגוף ראשון, החל מהסבא והסבתא ממייסדיי הכפר, בנותיהם והצאצאים שישנם או אינם על אהבותיהם וסטיותיהם המפתיעות והארוטיות מכל הסוגים...
בתיאורים כאמור יש המון פנטזיה! החל מהפונטנלה עצמה. הפונטנלה כידוע היא "מרפס" בעברית והוא באנטומיה מקום קטן ורך למגע בגולגולת התינוק. ובכן אותה פונטנלה של המספר בעלילה, היא ייחודית בכך שהיא "נשארה פתוחה" והמספר טוען שיש לה יכולות על-טיבעיות של מין חוש שישי שרואה נכונה וגם יכולת נבואית... ואכן בשרשרת הסיפורים והתהפוכות הפנטסטיות שעוברות הדמויות היא משמשת לו כלי-עזר חשוב...
ובכלל הספר מלא בפנטזיות של אנשים שמשנים את צורתם הפיזית; למשל מ אדם שהוא ענק רב-ממדים עם כוחות-על ליצור קטן וחלש (או להפך...) לשונו של שלו מלאה הומור! וכך יש לנו פה שילוב מרתק של הומור, פנטזיה ומציאות היסטורית שמתרחשת ברובה עוד בזמן המנדט הבריטי ושכוללת גם שימוש בשמות אמיתיים שאכן קיימים והיו קיימים בעמק יזרעאל! למשל; "ולדהיים" (שנקראת היום "אלוני אבא") קריית עמל, תחנת הרכבת של "תל שמאם" ועוד ועוד... רק שם אחד הוא דווקא איננו מזכיר בכלל! והוא "נהלל" אותו מושב מפורסם שיש לו חלק חשוב בהיסטוריה ההתיישבותית של ארץ ישראל. ואין זה במקרה - שלו הרי נולד וגדל בנהלל והיא הרי זו המשמשת השראה לכל העלילה! אבל בין נהלל שבמציאות לבין אותה פנטזיה על כפר קטן שהפך לעיר שמתואר בספר, כמעט שאין קשר... וממילא כאמור הדגש בספר הזה הוא אנשי אותה משפחה שמתוארים בה באורח אגדתי, של מעין סיפורים מלאי פנטזיה של מיתולוגיה משפחתית... בקיצור, אני כנראה מאוד סובייקטיבי, אבל אני מאוד אוהב לקרוא את שלו ונהניתי לקרוא את סיפרו הישן הזה, לא פחות מספריו האחרים שאותם אהבתי.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סדן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני דווקא מכיר היטב מילדותי - להוריי היו שם חברים
והיום כמובן היא מאוחדת עם טיבעון...
תודה רבה לך רץ |
|
|
רץ
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
לא רבים מכרים את השם קריית עמל שאבי היה בין מיסדיו ובו נולדתי, לכן תיאורי העמק של שלו, תמיד מרגשים אותי.
|
|
|
סדן
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה לכם מחשבות, זק, ופרפר צהוב על תגובותיכם המעניינות!
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה על הסקירה המעניינת!
היסודות הפנטסטיים מעוררים אצלי תהיות עד כמה הסיפור הזה ימצא חן בעיני. את "גינת בר" מאוד אהבתי ו"כימים אחדים" ו-"רומן רוסי" עומדים על הפרק, כמו גם ספרים נוספים של שלו. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
רק תעיז.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מחשבות, ברור שאתה ועצמך מסכימים פה אחד..
אפילו לא רמזתי שלא... :)
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
זק, שנוי במחלוקת? אני ועצמי מסכימים פה אחד שאין כמו הרומנים של מאיר שלו.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה על הסקירה, את הספר הזה טרם קראתי
ואני מבין שהוא די שנוי במחלוקת לעומת ספריו הקודמים.
בעקרון אני מסכים עם מחשבות ומבחינתי הספר האהוב עלי ביותר של שלו הוא "כימים אחדים". |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מאיר שלו הוא הכותב מספר אחד בישראל. כל ספריו, הרומנים, נעים בין נפלא למופת.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
