ביקורת ספרותית על שרלוק הולמס - כלבם של בני בסקרוויל, עמק הפחד - שרלוק הולמס #5 מאת ארתור קונן דויל
ספר מעולה

---

על כלבם של בני בסקרוויל כבר דיברתי בביקורת נפרדת. הביקורת הזאת היא על הסיפור הפחות מוכר, עמק הפחד.

מעולם לא שמעתי על הסיפור הזה, "עמק הפחד", ואני ממש מצטער שלא יצא לי לקרוא אותו מוקדם יותר. זהו סיפור מצמרר, מותח, מהנה ומפתיע, לא פחות מסיפור בסקרוויל. קראתי את הסיפור כולו תוך שבת אחת, מה שבדרך כלל לא קורה לי. בדרך כלל אני גם לא אוהב שזה קורה לי. אני אוהב לקחת את הזמן בקריאת ספר בדרך כלל, להתענג עליו במשך איזה שבועיים. אבל עם הספר הזה זה פשוט בלתי אפשרי.

העלילה מתחלקת לשני חלקים. החלק הראשון מספר את סיפורה של חקירת רצח בעלת אופי מסתורי ביותר, ששרלוק ועמיתיו לעבודה חוקרים. בסוף החלק הראשון אנחנו מגיעים לפתרון המפתיע, אבל יש בעיה. אנחנו יודעים איך הרצח קרה, הבנו מיהו הרוצח (לכאורה) ומיהו הנרצח) לכאורה, אבל עדיין אופף את כל העניין מיסתורין, משום שאין לנו ולו שמץ של מושג למה קרה הרצח מלכתחילה.

ובזה עוסק החלק השני. בחלק הזה קונן דויל מספר לנו (או שמא עליי לומר ג'ון ווטסון מספר לנו?) על השתלשלות האירועים שהובילה לאירוע המעניין. סיפור שאירע עשרים שנה מוקדם יותר, באמריקה הרחוקה (בקוראי את סיפורי שרלוק הולמס קיבלתי את הרושם שלקונן דויל יש מעין חיבה משונה לאמריקה) סיפור מלא מתח ואפלה, שמטיל אור על הערפל שאפף את החקירה, ומבהיר את הכל בצורה הגיונית.

העניין הוא שבמשך כל החלק הזה לא מוזכרים שרלוק הולמס או דוקטור ווטסון, או אפילו אנגליה. מדובר בסיפור גדול ומותח של דרמת פשע מצמררת, ששרלוק הולמס ו-ווטסון לוקחים חלק די שולי בו. זה קצת הפריע, אבל הסיפור עצמו היה כל כך מרתק, עם טוויסט כל כך נפלא שלא ראיתי אותו מגיע (ושעכשיו במבט לאחור אני מרגיש ממש מטופש שלא הבנתי את זה), כך שחסרונם של הולמס ו-ווטסון כמעט לא מפריע.

הדמויות מעניינות וצבעוניות, אם כי קצת מפריע שכמעט כל הדמויות הנשיות שם מקבלות אישיות מאוד סטריאוטיפית וחד מימדית. היה יכול להיות נחמד לראות אישה בתפקיד משמעותי יותר ובולט יותר.

הסיפור נגמר באפילוג שמתרחש בדירה ברחוב בייקר, שבו מסתכמים כל האירועים ובאים אל סיומם, עם הצצה קטנה אל הפושע הגדול ביותר בעולמו של שרלוק, פרופסור ג'ים מוריארטי. היה לי קצת חבל שלא ראינו יותר ממנו בסיפור. קיוויתי שנוכל לפגוש אותו.

אבל שוב, מדובר בסיפור נפלא וחובה קריאה, בין אם אתם חובבי שרלוק הולמס, ובין אם לא.

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על שרלוק הולמס - כלבם של בני בסקרוויל, עמק הפחד - שרלוק הולמס #5