ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 ביולי, 2020
ע"י זהבה חן-טוריאל
ע"י זהבה חן-טוריאל
ניקולו מקיאוולי בן העיר פירנצה היה מדינאי, הוגה דעות, סופר שחי בין השנים 1469- 1527. מקיאוולי שחי בעידן בו שלטו מלכים, נסיכים ואצילים, היטיב לתאר בספריו את המציאות השלטונית באותם ימים. לתפישתו צורת השלטון המועדפת עליו היא של אריסטוקרטיה מצומצמת שתאפשר משילות.
חשוב לא להתבלבל... מקיאוולי לא היה בעד דמוקרטיה והסתייג גם מרפובליקות. הוא לא האמין ששיטות משטר אלה יכולות להחזיק יותר מדי זמן מעמד. מקיאוולי צדד בשלטון מלוכני: רבים מחיבוריו הם למעשה ספרי הדרכה לנסיכים, כיצד ראוי לשלוט.
עם זאת, חיבוריו נוקבים וביקורתיים כלפי שליטים שטובת עצמם עמדה לנגד עיניהם ולא טובת המדינה.
רבים מחובבי הפילוסופיה והמחשבה המדינית מכירים את חיבורו "הנסיך". יש הטוענים שבכלל "הנסיך" מתייחס לפרננדו מלך ספרד שיחד עם אשתו המלכה איזאבל פעלו בכל דרך לאחד את ממלכות ספרד.
בחנתי את חיבורו "עיונים" והחלטתי לבצע תרגיל באקטואליזציה: לנסות לראות עד כמה בחיבורו "עיונים" הוא מדבר על סוגיות העוסקות במה שאנחנו מכנים "איכות שלטון".
עד כמה דבריו רלוונטיים למציאות שלנו היום? יחליטו הקוראים.
מספר דוגמאות:
שחיתות שלטונית-
מקיאוולי טוען שמדינה שסרה מן הדרך הישרה, אי אפשר לצפות שאירוע אקראי אחד יחזיר אותה למוטב.
נורמות התנהגות של יורש העצר-
לתפישת מקיאוולי, כשהיו ממנים את הנסיך לא בבחירה, אלא על פי חוק הירושה, היורשים היו סרים מיד מדרך אבותיהם, כשהם מזלזלים במידות הטובות ובכישרון המעשים הטובים. הם היו מדמיינים לעצמם, שאין לנסיכים דבר אחד לעשותו חוץ מאשר להתחרות זה בזה בנהנתנות ממותרות ומפריצות.
חוכמת ההמונים –
מקיאוולי טוען שהעם חכם ויציב בדעתו יותר מאשר השליט. הוא מאמין שדעתו של העם גם נכונה יותר. הוא משווה את קול העם לקול האלוהים, ביכולת של העם לחזות את מה שיקרה בעתיד, את ההשלכות הצפויות.
האם טובת המנהיג- היא טובת המדינה?
מקיאוולי מדגיש באופן נחרץ שמנהיג הדואג לתועלת האישית שלו מזיק על פי רוב למדינה. לפעמים מה שטוב למדינה יכול להזיק לו מבחינת התועלת האישית.
טוקבקיסטים להשכיר ברשתות החברתיות-
מקיאוולי מספק לנו מידע על התנהגותם של שליטים כדוגמת: טיטוס, נארווה, טריאנוס, אדריאנוס, אנטונינוס פיוס ומארקוס אורליוס אשר לא היו זקוקים להגנתם של חיילי צבאותיהם שיגנו עליהם, מאחר שמידותיהם הטובות, חיבת העם, אהבת הסינאט הייתה להם למגן.
משילות-
מודל למשילות טובה הוא כמעט מודל אוטופי: מקיאוולי מתאר עולם של שליטים המיטיבים לשלוט, מקפידים על חקיקת חוקים וקביעת סדרים שלטוניים ברורים. עולם ששלום, צדק ומשפט יתקיימו וימשלו בו. עולם בו לסינאט יהיה מעמד של כבוד ונציגיו ישמיעו את קולם והשלטון יתחשב בדעותיהם. שהשליטים יהיו מכובדים על פי מעלותיהם. עולם בו לא יהיה מקום לשרירות לב, השוחד יעלם מן העולם ויהירות של אלה האוחזים בשלטון לא תתקיים יותר.
תרבות של אתיקה שלטונית-
מקיאוולי מדגיש בדבריו שמידות טובות של מנהיג אחד- של איש אחד, אינן מספיקות. ברגע שמסתיים שלטונו של אותו אדם או שהולך לעולמו, אובדות עמו מידותיו הטובות. הפתרון הוא רק בקיומם של סדרי שלטון אשר יוכלו להבטיח את המשך קיומן של אותן נורמות שלטוניות ראויות לטובת המשך קיומה של המדינה.
ספר חשוב, נהנתי לקרא וללמוד!
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לזהבה חן-טוראל, תודה.
על שקראת את הספר ובאת כדי לשתף אותנו בתובנות מאירות העיניים והמחכימות מהספר.
למרות שהספר נכתב לפני כמה מאות שנים, האנשים והמנהיגים במהותם נשארו אותו הדבר. מעטים מביניהם הם מנהיגים טובים ורובם מושחתים, המנהיג הנוכחי שלנו מתאים למודל של שליט לא ראוי, לא מיטיב לעמו, לא ישר ולא הגון. לצערנו הרב, חלק לא מבוטל מהבוחרים עדיין מצביעים לו. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה על הסקירה.
פרפר שום מילה על
צ'זארה בורג'ה לקח לי זמן רב להתגבר עליו:) (כן אני יודעת שהוא רע ורוצח בדם קר). |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מצויינת!
אייזקסון מתאר מעורבות של מקיאוולי בהסכמים עם צ'זארה בורג'ה, שבעקבותיהם לאונרדו דה-וינצ'י עזר לאחרון. ככל הנראה "הנסיך" מבוסס על דמותו של צ'זארה בורג'ה. |
|
|
אורן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
בהחלט סקירה יפה ומחכימה.
|
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
סקירה יפה ומחכימה.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
