הספרות היוונית העכשווית איננה מתורגמת כל-כך ונדמה לי שגם איננה ידועה בארץ, אולי גם איננה ידועה כל-כך בעולם. הספר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שממש הצליח בארץ ובעולם בזמן המודרני הוא כמובן "זורבה היווני", שקראתי בזמנו, אבל מאז חלפו כבר עשרות שנים ואני יכול לחשוב רק על ספר אחד או שניים של מחברים יווניים שקראתי מאז. אולי זה קשור בכך שבכלל אין הרבה תרגומים מיוונית מודרנית...
אפשר לומר שאני קורא בבלגן מאורגן ואני מתחיל ממש "באופן שיטתי" לקרוא ספרים באקראי...
אני עצמי מתקשה להאמין שלפעמים אני לוקח סתם ספר מהכוננית (ויש לנו רבים כאלה...) ולוקח אחד מהספרים לגמרי בלי "לבחור" אותם ומתחיל לקרוא, כמו שקרה לי למשל עם הספר הזה שלקחתי אותו בכלל בחשכה מהמדף והלכתי איתו למקום מאוד חשוב...
אז ככה, מדובר באנתולוגיה של סיפורים קצרים מיוון המודרנית של סופרים שעבורי הם אלמוניים לחלוטין ואני מאמין שהם אלמוניים באופן מוחלט כמעט לכל הישראלים חובבי הקריאה...
כמובן שבאנתולוגיה כזו, כמו בכל אנתולוגיה, יש סיפורים שונים ברמתם; יש ביניהם מעולים ויש גם פחות. אבל אם מורידים משלל העלילות והסגנונות שישנם כאן בסיפורים, את שמות המאכלים הישובים הרחובות ושאר השמות המקומיים, מצטיירת לפנינו יוון מודרנית גלובלית, עם אותן בעיות אישיות ואנושיות כמו בכל מקום באותו עולם מוכר "שלנו", שכידוע הפך להיות כפר גלובלי... יש כאן נטייה ברורה ומשותפת שניכרת ברבים מהסיפורים הללו להיפרד מכל מיתוס לאומי וללכת אל האוניברסאלי! מה עוד שביוון הזו המצטיירת מהסיפורים אנשים נוסעים וחוזרים מחו"ל (בדרך כלל אירופה) ויש גם שמתרחשים בכלל מחוץ ליוון... התרגום הוא מצוין ומושקע לדעתי, של אמיר צוקרמן המתרגם הרציני, שלא רק שכתב ביוגרפיה קצרה של המחבר בסיום של כל סיפור, אלא גם הוסיף שם מסה קצרה וכללית על הספרות היוונית. בנוסף לכך הוסיף גם ביבליוגרפיה מלאה בכתיב היווני! (כמקובל בעבודות אקדמיות...)
בקיצור, ספר טוב שנהניתי לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
