אפשר לקחת מאיתנו את החופשה השנתית בחו"ל, אפשר אפילו לסגור את נתב"ג, אבל לא תוכלו לקחת מאיתנו את ספרי הטיסה!
ובכן, ברשותכן.ם אגדיר את "מסעודה" כספר הטיסה החביב עליי: קולח ממש, זורם בטיל, אפשר בלי קושי לסיים ביום, לא תת רמה, אבל בוודאי שלא ספרות מתוחכמת. מסעודה מספר את סיפורה של אישה יהודיה במרוקו, המתחיל בעולם של שידוכי נערה לגבר, לעיתים מבוגר עד מאוד, אותו עולם שבו השאלה מה מבקשת הנערה לעצמה, ובטח שלא האהבה, עמדו בראש מוסד הנישואין. מסעודה מתגלגלת בין עולמות שונים ומגיעה לארץ ישראל לבסוף ודרך סיפורה אפשר לפגוש הרבה חתיכות בפאזל היהודי הלא סביר בעליל. זהו רומן היסטורי אשר דרכו ניתן לטעום באופן עסיסי מפלח ההיסטוריה הכולל את מלחמת העולם השניה והשפעותיה, הישוב היהודי בארץ, אשכנזים-ספרדים, יהודים -ערבים, אירופה -לבנט, יפו - קיבוץ סאסא - גבעת אולגה ומה לא.
יש לסיפור גרעין ויסוד של אמת, כמובן לא ברור במובהק מה ממש ומה פרי דמיון המחבר, אבל זה בהחלט יוצר איזה אקו והרגשה שמשהו גדול מסופר כאן. אולי חבל שאיני יודעת יותר מה אמת ומה בדיה, כי היתה לי לפעמים הרגשה של אנכרוניזם ונסיון לדחוק לתוך הסיפור, העמוס גם ככה בתתי סיפורים, גם את כל ההווה כיום של יחסים מגוונים ומשפחות מודרניות על סוגיהן.

כך או כך, מסעודה היא ספר שנקרא באופן קולח ולפעמים זה בהחלט מה שאנחנו צריכים (למשל באוגוסט, בידוד או סגר עם הילדים, מנוחה בין קלאסיקות חוצות עולם או סתם פנטזיה על טיסה לקאריביים שבה המקסימום שתוכלו לתרום לעניין הוא מיץ קוקוס, ג'טלג וספר טיסה)

בהנאה!

מסעודה / מאת יקיר אלקריב
יקיר אלקריב, עיתונאי, עורך, סופר, יליד הארץ ותושב תל אביב, חובש הפעם לראשו כובע של מספרי סיפורים. ספרו "מסעודה" נקרא כמו אוסף של סיפורים שסובבים בעיקר סביב דמותה של הגיבורה הראשית שעל שמה קרוי הספר. כל אותם סיפורים סובבים על ציר זהה. חייה של מסעודה מאז ינקותה במרוקו, כשנולדה כתינוקת לנישואים שנכפו על אמה. נולדה לאב מאד מבוגר ולאם מאד צעירה ומרדנית. ננטשה כתינוקת, גדלה אצל המינקת המוסלמית שלה, נגררה לנישואים (בגיל 12) עם צעיר יהודי נחוש שרצונו העז היה לעלות לארץ ישראל בימים של טרום מדינה, ומאז והלאה, חייה לא היו סוגם בשושנים.
מסעודה בעצם נגררה לתוך החיים. היא לכאורה לא קבעה דבר. נישאה, ילדה ילדים, נלחמה את מלחמת הקיום לבדה כגזירת גורל. מסעודה לא עמדה על שלה ולא עמדה על רצונותיה מכיוון שפשוט לא בדיוק ידעה מה הם. מלחמת הקיום הקשה, הדאגה המתמדת לבעלה וילדיה ואחר כך לילדיה כשבעלה נהרג, כל אלה מילאו את עולמה. היא לא ידעה שאפשר גם אחרת. . היא נותרה לבד עם הילדים שלא יכלה לפרנס ביפו . שוכנעה למסור שניים מהם לקיבוץ . התינוקת שילדה לאחר מות בעלה כמעט נחטפה והועלמה ממנה ורק בעזרת התושיה שלה והצורך הראשוני לשמור על ילדיה נשארה בפנימיה וגדלה שם כמה שנים. מכולם רק אחת הבנות, חנה, נותרה איתה בביתה וגם היא חפצה בחיים אחרים שאמה לא יכלה להעניק לה. לאורך כל הספר אנחנו פוגשים בדמויות שאכלסו בעיקר את עולמה של מסעודה מכל הכיוונים. הפסיפס האנושי הזה מתווך לנו את ההווייה של אותן שנים כך שספר סיפורים זה הופך להיות למעשה רומן היסטורי. זווית ראיה נוספת לקורות יהדות מרוקו וקצת תוניס והתערותם בארץ. והסיפורים לא קלים. והשנים קשות. פוגשים במסעוד וחסיבה, פוגשים בעבדול ולטיפה, יעקב, גבריאל, פויו, הנספח הצרפתי רושושקואר ואלונור ויהודה, ורנה ומרסדס, ופאולינה ויפת ומנדס פראנס אליהו וסימון..ועוד. דמויות שמאכלסות את הרומן-ספר הסיפורים-רומן היסטורי מורכב זה.. הקריאה קלה וקופצנית. אבל , כפי שנרמז על גבי הכריכה האחורית מטעם ההוצאה, "מסעודה הוא רומן מתעתע. קלילותו המדומה מסתירה תיאור מרתק של התמורות שחלו בכוחן ובמעמדן של הנשים במאה שנים האחרונות החל ממרוקו ועד ימינו כאן...." ואני הייתי מוסיפה שנכון, מעמד האשה אכן שונה והנשים ומסעודה בתוכן לקחו את גורלן בידיהן, וזהו אכן ספר על התפתחות נשית, אבל הספר מרפרף גם על הקורות למשפחות הפטריארכליות שהגיעו ממרוקו והתערו בארץ תוך קשיים ושינויים גדולים. ואל נשכח שגם הסופר, יקיר אלקריב, הוא תוצר של המשפחה הזאת.
זו לא ביוגרפיה. הסופר מסביר שהוא לקח את רסיסי הסיפורים שהצליח לשאוב ממשפחתו. מסעודה הסבתא סיפרה "רק דברים טובים" ולא הסכימה לשתף ברכילות. קימצה בסיפורים. הם הנדבך הראשון. מעליו בנה את קטעי העלילה ולקח לעצמו את החירות הסיפורית. אבל, כאמור, מסעודה היא סבתו והדמות הראשית שסביבה נארגים הסיפורים מבוססת עליה. ויש מה לספר.
מסעודה / מאת יקיר אלקריב. תל אביב, הוצאת עם עובד, 2020. 325 עמודים.

מסופר על קורות חייה של מסעודה,סבתו של המחבר ועלילותיה לאור השנים. הספר קריא וקולח. הוא מעניין ומשמיע קול די ייחודי על יהדות מרוקו. עם זאת, חסר בו דבר מה על מנת להופכו לספר מופת. ייתכן ופיתוח הדמויות לוקה בחסר, דבר שמנע ממני להזדהות עם הדמויות חרף הטרגדיות הרבות הפוקדות אותן. ייתכן והפרקים הרבים והקצרים (מדי) ושלל הפרטים בהם מוצף הקורא מנע את העומק הרגשי שחיפשתי ולא כל כך מצאתי. הספר בעל פוטנציאל אדיר, אשר מומש רק בחלקו. שווה קריאה.

התחברתי מאד לספר. מסעודה ילדה יפה שננטשה ע"י אמה ונשארה עם המשרתת המוסלמית וגדלה ביחד עם ילדיה.
לפני פטירתה היא מאתרת את דודיה ומספרת להם על האחיינית שלהם..
מסעודה מגיעה למשפחת אמה כשהיא בת 12 בלי לדעת דבר על מוצאה היהודי ולאט לאט לומדת ונטמעת מחדש במשפחתה היהודית.
מתחתנת בגיל צעיר ובהיותה בת 19 ועם ארבעה ילדים מגיעה לארץ עם מלחמת השרדות יום יומית ומלחמה אמיתית על הארץ שגובה ממנה
מחיר כבד.
סיפור אמיתי על סבתו של הסופר ועל עלייתם של יהודי מרוקו בשנות הארבעים ועל חלקם בישוב העברי. הספר כתוב בצורה קולחת, נעימה ומצחיקה,
סיפור על אשה מיוחדת במינה אשר לא ויתרה גם כשהיה לה קשה ורוב הזמן היה לה קשה.
מומלץ

ספר טוב מאוד, קריא וקליל. הסיפור מגולל את סיפורה של מסעודה אלקריף ,סבתו של הסופר, משנות ילדותה בעיר מקנס שבמרוקו, ועד לשנות השישים במדינת ישראל.
ספר מרגש,מעניין ומלמד הרבה על תלאותיהם של יהודי מרוקו בעליתם לארץ ישראל בשנות הארבעים.
הספר כתוב בפרקים קצרים רבים, מה שמקל מאוד על הקריאה.
מומלץ ביותר.