ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 באפריל, 2020
ע"י רוני
ע"י רוני
הגעתי עד עמוד 132 ופרשתי! לאוני סוואן, הסופרת, מתמחה בספרים שגיבוריהם הם לאו דווקא בני אדם - כך במותחן הבלשי "גלנקיל" שבו עדר כבשים פותר תעלומת רצח ואחר כך ב"גארו" שם עיזים וכבשים מטפלים בסוגיות בלשיות. הספר הראשון "גלנקיל" היה טוב, "גארו" היה מבולבל ולא בדיוק מצאתי את הידיים והרגליים ועד היום לא בדיוק הבנתי מה קרה שם. הספר הנוכחי (אותו קיבלתי בטעות מ"עם עובד"- אחרי שהחלטתי למצות את לאוני סוואן) מנסה לפתור תעלומת התאבדות/רצח בקימברידג' בעזרתו של תוכי חצוף המתיישב על כתפו של אחד המרצים בקולג'.ההחלטה שלי לא להמשיך עם לאוני סוואן הוכחה - מבחינתי האישית כמובן - כמוצדקת. הסגנון, העלילה, הדמויות - כל אלו ממש לא גרמו לי לרצות ולהמשיך לקרוא ולכן בפשטות הפסקתי בעמוד 132. זו אינה המלצה שלא לקרוא אלא פשוט ההתרשמות האישית שלי.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
6 הקוראים שאהבו את הביקורת