ביקורת ספרותית על מרגלים לא מושלמים (מחודש) - המבצעים הגדולים של המוסד והמודיעין הישראלי | פרשות הריגול והתקלות שהדהימו את העולם מאת יוסי מלמן
ספר בסדר

---

"ארגוני הביון הם הביטוי האמיתי לתת־מודע של האומה" (עמוד 11), אמר פעם ג'ון לה-קארה (ששמו האמיתי הוא דיוויד קורנוול), הכהן הגדול של ספרות הריגול ובעצמו איש הביון הבריטי. המהדורה החדשה של הספר "מרגלים לא מושלמים" מאת יוסי מלמן (הוצאת תכלת, 2020) מנסה לעלות למודע את סיפורה של קהיליית המודיעין הישראלית, מן היום שבו הוחלט על פירוק הש"י ועד ימינו אלה. הספר מתאר את חבלי הלידה של המוסד, השב"כ ואמ"ן ובכלל זה מבצעים דוגמת חטיפתו של הצורר הנאצי אייכמן, גניבת המיג העיראקי והחדרתו והפעלתו של אלי כהן בדמשק, המצוד אחר חברי ארגון "ספטמבר השחור" ועוד.

המחבר, יוצא סיירת שקד, הוא עיתונאי ופרשן לענייני ביטחון, שמסקר זה עשרות שנים את קהילת המודיעין של ישראל. בספרו, בניגוד לספרים אחרים, הוא מתאר גם את מאמצי המניעה, הסיכול והאבטחה של השב"כ. במקביל מתוארת המערכה שבין המלחמות, בה נתונים ארגוני הביון כל העת כנגד מדינות אויב וארגוני טרור. 

הספר מרתק. אחת הפעולות המתוארות בו ממחישה היטב את המצוד שניהלו המוסד ויחידות המודיעין והכוחות המיוחדים של צה"ל אחר רבי-המחבלים. ב-1988 יצא לפועל מבצע "הצגת תכלית", במהלכו התנקשו לוחמי סיירת מטכ"ל, בפיקוד משה (בוגי) יעלון, קצין צנחנים שלימים שירת כרמטכ"ל ושר ביטחון, בסגנו של ערפאת, חליל אל-וזיר (אבו ג'יהאד). הלוחמים הפליגו מישראל בספינות ובליווי צוללת חיל הים לעבר תוניס. לוחמי שייטת 13, בפיקוד יואב גלנט (לימים אלוף ושר), השתלטו על רצועת חוף קטנה והשיטו אליה את לוחמיו סיירת מטכ"ל. אז נכנסו הלוחמים לרכבים מסחריים שבהם נגו לוחמי המוסד ונסעו לעבר הווילה שבה גר סגן ראש אש"ף. סמוך לבית קיבל יעלון אישור סופי לביצוע. "לוחמי הסיירת, בפיקודו של משה (בוגי) יעלון, קפצו מכלי הרכב בשעה שתיים לפנות בוקר, ירו באקדחים עם משתיקי קול בשומרים ובגנן, שלן באותו לילה במתחם, ופרצו פנימה. אבו ג'יהאד, ששמע רעשים, שלף את אקדחו ויצא לגרם המדרגות. הלוחמים ירו בו עשרות כדורים. למשמע הרעש, התעוררו והופיעו גם אשתו ובתו, שגורשו משם, לא לפני שהספיקו לראות את אבו ג'יאהד מתבוסס בדמו. אנשי הכוח אספו מסמכים, עקרו כספת והסתלקו מהמקום" (עמוד 351).

גולת הכותרת של הספר מצויה בסיפור כהונתו של ראש המוסד מאיר דגן, שנחשב לאחד הטובים שבמפקדיו. דגן הגיע מרקע שונה מאוד משל רוב קודמיו בארגון לאחר ששירות עשרות שנים כחייל מקצועי. בשנת 1962 הוא התנדב לצנחנים ושם החל בקריירה שהובילה אותו עד לדרגת אלוף וממנה ללשכת הרמס"ד. "במהלך שירותו הצבאי עברת את שמו, ושם גם פגש לראשונה את שרון, שהיה מפקד פיקוד הדרום בעת שדגן פיקד על סיירת "רימון", יחידת המסתערבים בעזה. במלחמת יום הכיפורים לחם דגן בכוח מיוחד ומאולתר, במסגרת האוגדה שעליה פיקד שרון. לאחר המלחמה, שרון פנה לפוליטיקה ודגן המשיך עוד כעשרים שנה בצה"ל, אך הקשר ביניהם נשמר. הוא הוסיף והתהדק כששרון היה שר הביטחון ודגן היה מעורב במאמצים לאתר ולחסל את ערפאת בביירות" (עמוד 404). כששרון נבחר לראשות הממשלה הוא מינה את דגן לראש המוסד. "כשנכנס ללשכת הרמס"ד, בקומה השלישית של המטה במתחם גלילות, הביא עמו דגן את תמונת סבו, כורע ברך לפני חיילים נאצים, טרם הוצאתו להורג. השואה היתה המצפן שהנחה את דגן בכל הקריירה הביטחונית הארוכה שלו" (עמוד 405). 

פקודיו במוסד, כתב מלמן, "גילו שדגן היה איש של ניגודים. היה דגן הקשוח ואף האכזרי, אך היה גם דגן הרגשן, עם נשמה של אמן, שצייר ופיסל ואהב מוזיקה קלאסית. היה דגן איש המבצעים, הלוחם והקצין הנועז, והיה גם דגן שהבין בשלב מסוים כי כדי להבטיח את קיומה של ישראל צריך לעשות שלום עם הפלסטינים. היה בו איש השטח, אבל הוא ניחן גם בראייה אסטרטגית רחבה. דגן נכנס למוסד ברגל גסה ובשחצנות, אך הוא בגר לתוך התפקיד, ריכך את היחס לכפופים לו ולמד כי מלאכת המודיעין מסובכת ומורכבת יותר מששיער" (עמוד 407).

דגן והרמטכ"ל אשכנזי, יוצא חטיבת גולני, היו שניים מהאישים המרכזיים בפעולה שבה הושמד הכור הסורי בספטמבר 2007. המוסד הוא הארגון שהשיג את המידע שחשף כי "סוריה נמצאת במרחק של חודשים מהשלמת בניית הכור והפיכתו ל"חם", כלומר, יוכנס אליו חומר רדיואקטיבי. הערכה זו גובתה בתצלומי לוויין, שחשפו תחנת שאיבה וצנרת שהונחה מנהר הפרת אל המבנה. המים נדרשים למערכת הקירור, שבנייתה היא השלב האחרון לפני שהכור נכנס לפעולה. "מה אנחנו הולכים לעשות בקשר לזה?" שאל אולמרט. דגן ענה מיד: "להשמיד אותו."
אבל איך?
את התשובה נדרש לספק בעיקר הרמטכ"ל. "לא הייתי מוכן," הודה אשכנזי בכנות, "וזה הגיע מבחינתי ברגע לא נוח. אני רמטכ"ל חדש. צה"ל היה פגוע לאחר המלחמה בלבנון. היו פערים וליקויים והיה צורך למלא את המחסנים הריקים. תפקידי היה לשקם את הצבא, לאמנו ולהחזירו לכשירות, וכל זה כשברקע יש את ירי הרקטות על שדרות והדרום. היה חוסר אמון של הציבור בצבא ותחושה שהעורף חשוף." אבל כל זה כמובן לא עצר את התהליך" (עמוד 388). צה"ל, בדגש על חיל האוויר, נערך לתקוף ולהשמיד את הכור. 

בדיון המכריע בקבינט "השמיעו דגן וידלין את הערכותיהם לגבי הסיכויים שהתקיפה תוביל למלחמה כוללת. דגן העריך את סיכויי המלחמה בחמישים אחוז. ידלין, לעומת זאת, סבר כי הסיכוי למלחמה קטן מחמישים אחוז, וכי הערכות אמ"ן, לפיהן אסד לא יגיב, הן מבוססות. גם עמדת אשכנזי היתה כי הסיכון למלחמה נמוך ושצה"ל מוכן, והוא שב וטען שיש לקבל החלטה על תקיפה ומיד בגלל הסכנה הממשית לדליפת המידע – שעלולה להגביר את הסיכון למלחמה. בתום הדיון התקיימה הצבעה וכל חברי הקבינט, כולל שר הביטחון ברק, תמכו בפעולה" (עמוד 391). ב-6 בספטמבר 2007 תקפו מטוסי חיל האוויר את הכור הסורי והשמידו אותו. ישראל סירבה לקחת אחריות במשך כעשור.

הישג נוסף בכהונתו של דגן היה חיסולו, על-פי פרסומים זרים, של בעימאד מורנייה, שניתן להגדירו כרמטכ"ל החזבאללה. צוות של יחידת המבצעים המיוחדים של המוסד, "כידון", הצליח ב-12 בפברואר 2008 להטמין מטען חומר נפץ ברכב השטח היפני של מורנייה והוא נהרג. מותו פגע עמוקות ביכולתו המבצעית של הארגון, ממנה התקשה להתאושש.

"במציאות שבה הטכנולוגיה הופכת כמעט לחזות הכול,המחשבים, הסייבר, הסיבים האופטיים, צילומי הלוויין, התוכנותלזיהוי קול ופנים והגאדג'טים למיניהם, חל פיחות במעמד הקצ"א,הרכז והקת"ם. גיוס סוכן דורש זמן רב, ואינו מבטיח שיניב מידע,ונדמה שהוא נדחק לשוליים לנוכח טכנולוגיה מובנית־ציפייהלסיפוק מיידי" (427), כתב מלמן. אולם חשוב לזכור שכל המידע הטכנולוגי לא יכול להחליף נכס מודיעיני שגויס ועתה חולש על צומת מרכזית, דוגמת אשרף מרואן שסיפק למוסד את "ידיעת הזהב" על פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

הספר כתוב היטב באופן מפורט בהיר וקולח, מספק תיאור מקיף של תולדות המודיעין הישראלי, הכולל הישגים מופלאים ומושלמים לצד חשיפתם של כישלונות ומחדלים חמורים ובהם הטיפול בויקטור אוסטרובסקי, פרשת פולארד ועוד. אף שמדובר במהדורה שלישית והמחבר חוזר לעתים לאירועים שעליהם כתב בשתי המהדורות הקודמות, הרי שעם השנים נחשפו פרטים נוספים אודות חלקם וכמובן שמאז שיצאה המהדורה הקודמת התרחשו אירועים נוספים, דרמטיים לא פחות. 

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על מרגלים לא מושלמים (מחודש) - המבצעים הגדולים של המוסד והמודיעין הישראלי | פרשות הריגול והתקלות שהדהימו את העולם