ביקורת ספרותית על לדבר לעצמנו מאת אנדרס נאומן

---

אני מאד מכבד תשוקה לעבודה ונועזות מחשבתית. היה לי חבר שהיה מורה לחיים שאמר לי דרור אחי בסוף תמיד תשתדל להיות חרוץ ותתפוצץ על העולם כי אלה הם סוג הדברים שעושים את האנשים קצת אחרים. בקיצור תתממש.

טוב, לא תמיד זה מצליח אבל זה יופי תמיד לנסות. תשוקה ונועזות בספרות מאפשרת לקורא כמוני לזהות את התנועה המתאימה לו ואת המילים שמשרטטות מחשבה שונה, אותי זה מושך. עם השנים למדתי לזהות איזה סגנון כתיבה אני אוהב ואיזה ספר ושפה ממלאים את חושי וגורמים לי להתרגש. יש סופרים שתמיד קראתי וכנראה גם תמיד אקרא ועםם השנים הטעם מתחדד אז ברגע אתה משתחרר לעולם אחר. תנועה כמו שנאמר.

כאיש כותב יש תקופות שאני קורא הרבה יותר ממה שאני בכלל מנסה לכתוב. אני משתוקק למילים שמהדהדות לי את המחשבות ובדומה אדם הנזקק למוזיקה (כזה גם אני) ומזהה את הצליל שאליו הוא נמשך וממש חוקר את השורשים וואלה יש אינסוף עולמות במוזיקה כמו גם בספרות. כמה שתקרא יותר כנראה תסגנן את הטעם הספרותי שלך שיתאים רק לך. ככה זה אמור להיות.

אני באופן אישי לא אוהב ספרות מסחרית ויש לא מעט הוצאות ספרים שאני מוותר על ספריהם עקב מסחריות יתר. ואז באו תשע נשמות.

תשע נשמות מביאה לנו ספרים שונים באופן רציף ואי אפשר שלא להתרשם ולהעריך את העבודה הרוחשת והאנרגיה שנעשית שם. בעיני היא נועזת ופורצת דרך ותשוקה בהחלט לא חסרה שם.

לי ואני חושב גם ללא מעט אנשים תשע נשמות חשפה את הכתיבה הדרום אמריקאית. אני מאד אוהב את הכתיבה שהיא אחרת בעיני, יש בספר ובשפה קולות שונים שמרתקים אותי באופן אישי. לפעמים אני מרגיש שמתקיים בספרות זאת דבר חמקמק מהורהר שכקורא אני ממש תר אחריו. מהורהר דרום אמריקאי שעדיין מתקיים בו להט ופאשן אבל ההתחבטות בהחלט שונה.

לדבר לעצמנו של אנדרס נאומן הוא חתיכת ספר נהדר. יש בו כל כך הרבה מישורים ורובדים שמתקלפים בין זמן עבר לזמן הווה שעוטפים את הקורא כך שהספר נע בין עולמות של הגיבורים שלמעשה הם בסך הכל יחידה אחת. בעיני אין דבר גדול יותר לקורא מהזדהות עם הגיבורים. לרגעים התאהבתי בגיבורה שיצאה למסע של שיחרור מתוך כאב והאובדן המתקרב. כנראה שההכרה של סוף הדרך גרמה לה לחצות גבולות, ארוטיקה במטיבה. הילד שמגלה תוך כדי המסע את החיים עצמם ומריו האב שנגע בי עד כמעט העור שלו נגע בשלי. ספר עם שלושה קולות ואני כקורא בתוך הספר מסגנן לעצמי את הקול הפרטי שלי

יש לספר מנעד שלם של מחשבות. קולות שונים מהדהדים שהופכים למעין זרם אחד גדול. והקול הפנימי של קול גיבור שהוא למעשה הקול המספר את הסיפור האישי. הספר מדבר על עולם אינטימי שיש בו קיום של כל אחד ביקום. משפחה, עצב, תשוקה. הכרה באמת ומגע בחיים וכל זה בספר מדויק וכמו שציינתי לא פעם. ספרות טובה לא צריכה היות ארוכה ומפתלת, ספרות צריכה להיות בהירה. ספר מעולה

» ביקורות נוספות של דרור
» ביקורות נוספות על לדבר לעצמנו