משלושת הספרים של סלזניק, שכולם באמת קסם וכיף גדול, הספר הזה הכי חלש.
ועדיין, הציורים יפיפיים, העלילה טובה אבל משהו בקסם פחות עובד.
נראה לי כי הסיפור שבו חלש יותר.
מדובר על משפחה של שחקנים שבמשך הרבה דורות מציגים על במות העולם - את כל קורות המשפחה אנו למדים מהציורים בספר.
החלק הכתוב (ובהשוואה לספריו האחרים - הכתוב פה לוקח הפעם חלק מאוד גדול) מספר על ילד בשם גוזף שבורח מהפנימייה ומחפש את ביתו של דודו אלברט בלונדון - דוד שמעולם לא פגש.
הסיפורים מתחברים בסופו של דבר כמובן ובין לבין אנו למדים על מלאכת שחזור, חזרה למוטב, אהבה, איידס וחברות..
ספר כייפי וחמוד.












