יאנוש קורצ'ק תמיד נתפס אצלי כקדוש מעונה, כדמות מדהימה של מחנך שלאורו נלך, של אדם מדהים ומלא אהבה לילדים. ועכשיו גם אני תופס אותו כאשף של מילים וסיפורים. הספר הזה תפס את עיני בספרייה בזמן הנכון ובמקום הנכון.
הסיפור על קאיטוש המכשף נולד בוורשה. הוא מספר על חייו של נער צעיר ומלא אנרגיה שהיום היו מגדירים אותו בכל מיני הגדרות כאלו ואחרות. הנער מחלק את חייו בין בית הספר, הרחוב והבית כשרוב מחשבתו היא על הדברים המעניינים שמתרחשים ברחוב. קאיטוש רוצה תמיד לעשות דברים מעניינים, הוא לא אוהב להשתעמם ולשבת במקום אחד יותר מידי זמן, ועל כן הוא מחליט להפוך את עצמו למכשף. קאיטוש זוכה להגשמת משאלתו ומתעורר יום אחד בבוקר וכשהוא מדמיין לעצמו משהו והדבר הזו קורה כפי שדמיין הוא מבין שמשאלתו התגשמה והוא הפך למכשף. אך חיי מכשף אינם קלים וקאיטוש מוצא את עצמו מסתבך בכל מיני דברים שלא תכנן אותם מראש.
העלילה עוקבת אחרי קאיטוש ומעלליו בעיר ורשה ומחוצה לה, על התעלולים שהוא עושה שמצליחים לו, ועל כל השטויות שעולות לו בראש והופכות פתאום למציאות.
בתור אחד שחזר לפני כשבועיים ממשלחת לפולין ומביקור בוורשה, מצאתי את עצמי מאוד מתחבר לסיפורו הקסום, התמים והנפלא הזה של יאנוש קורצ'ק שבטח נולד לו כדי להעשיר את עולמם הפנימי של ילדים קטנים שהיו תחת חסותו בבית היתומים.
אז, הזמן הנכון והמקום הנכון, לא?
תהנו...


















